![cover image](https://wikiwandv2-19431.kxcdn.com/_next/image?url=https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/6/69/Astaire%252C_Fred_-_Never_Get_Rich.jpg/640px-Astaire%252C_Fred_-_Never_Get_Rich.jpg&w=640&q=50)
עניבה לבנה
קוד הלבוש המערבי הרשמי ביותר לגברים אחרי שש בערב. / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
עניבה לבנה או לבוש ערב מלא הוא קוד הלבוש הרשמי ביותר בין קודי הלבוש המערביים המסורתיים לגברים אחרי שש בערב,[1][2] לפני שעה זו נהוג ללבוש חליפת בוקר. הוא מורכב ממעיל זנבות שחור חתוך מלפנים.[3] הנלבש על חולצת כפתורים לבנה מבד פיקה, ווסט לבן מאותו בד ועניבת פרפר (פפיון) לבנה, שממננה בא השם לקוד. עם צווארון כנפיים, מכנסיים שחורים מאותו בד עם גלאון: פס של עיטור המורכב משני פסי משי להסתרת התפרים החיצוניים של המכנסיים (להבדיל מעניבה שחורה שבה יש פס אחד של גלאון), יחד עם נעלי אופרה או נעלי אוקספורד שחורות מצופות בלכה. ניתן ללבוש עיטורים ומדליות. אביזרים מקובלים כוללים כובע צילינדר, כפפות לבנות, צעיף לבן, שעון כיס, ממחטה לבנה ובוטניריה (פרח אמיתי אמיתי או מזויף בדש). נשים לובשות שמלות ערב באורך מלא עם כפפות, תכשיטים וגם ניתן לשאת תיק יד קטן.[4]
![Thumb image](http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/6/69/Astaire%2C_Fred_-_Never_Get_Rich.jpg/320px-Astaire%2C_Fred_-_Never_Get_Rich.jpg)
ניתן לייחס את מקורותיו של קוד הלבוש לסוף המאה ה-18 סגנונות חדשים של מעילי יוסטאוקורפס התחילו להופיע באזור המהפכה צרפתית, שאומצו במיוחד על ידי האצילים של אותה תקופה. בעקבות המהפכה הצרפתית יותר ויותר גברים עזבו את מעילי היוסטאוקורפס המקושטים בכבדות לטובת מעילי זנבות כהים וסולידיים, עם גזרה שבאה כנראה ממעילי הרכיבה של ג'נטלמנים כפריים.[5] בהדרגה אחרי מעיל היוסטאוקורפס הוחלפו גם מכנסי האברקיים, הקישוטים והתחרה בחולצות מכופתרות, לבנות פשוטות, וסטים קצרים יותר עניבות קרוואט לבנות ומכנסיים רגילים (מכונים גם כ"מכנסי בני ברק"), זה נודע כסגנון דיירקטוירי. במהלך תקופת העוצרות מעילי זנבות כהים עם מכנסיים בהירים הפכו ללבוש בוקר מקובל (לפני שש בערב) ושחור ולבן שויכו ללבוש ערב. אף על פי שסגנון הדיירקטוירי הוחלף בשעות היום למעילי זנבות ועניבות פרפר עד אמצע המאה ה-19 מעילי זנבות חתוכים מלפנים עם פפיון לבן בלבד נשארו כלבוש ערב רשמי מאז.
למרות הופעתו של הטוקסידו (או מקטורן ארוחת הערב) בשנות השמונים של המאה התשע עשרה כחלופה פחות רשמית אבל נוחה יותר עניבה לבנה נותרה פופולרית יותר. לקראת סוף התקופה הוויקטוראנית עניבת פרפר לבנה על רקע חולצה לבנה הפכו לסטנדרט בעניבה לבנה. בעוד שעניבה שחורה, חולצה לבנה וחליפת טוקסידו השתייכו לעניבה שחורה.
![Thumb image](http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/c/c2/Man%27s_3-piece_velvet_suit_c._1755.jpg/640px-Man%27s_3-piece_velvet_suit_c._1755.jpg)
במהלך השינויים החברתיים אחרי מלחמת העולם הראשונה ובשנות השישים של המאה העשרים עניבה שחורה עלתה בפופולריות שלה על גבי עניבה לבנה כקוד הלבוש לאירועים רשמיים. מאז סוף המאה העשרים עניבה לבנה משמשת במיוחד לאירועים הרשמיים ביותר כמו: נשף האופרה של וינה, טקס חלוקת פרסי נובל, חגיגות מרדי גרא בדרום ארצות הברית וסעודת הזיכרון של אל סמית' בניו יורק (כינוס לצורכי צדקה). עניבה לבנה משמשת גם בטקסים נוצריים מסורתיים, איגודים שונים, חתונות בחוץ לארץ ואוניברסיטאות אירופאיות.