עיר בת-קיימא
עיר שמתוכננת לפי עקרונות של קיימות / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
עיר בת קיימא היא עיר שמתוכננת על פי עקרונות של קיימות (Sustainability). זוהי עיר שפועלת לספק את השירותים הנדרשים לתושבים במינימום זיהום אוויר ופגיעה באיכות הסביבה, מפחיתה את צריכת האנרגיה ומספקת מערכת תחבורה בת קיימא, המתעדפת תחבורה ציבורית והליכה על פני שימוש מרובה ברכב פרטי. כמו כן היא עיר השמה דגש על הגברת האינטראקציה בין האנשים בעיר, מיחזור והפרדת אשפה.
עיר בת קיימא אמורה להשאיר כמה שפחות טביעת רגל אקולוגית ועושה שימוש יעיל בקרקע. כמו כן נפוצה בה גישת עירוב השימושים, ללא הפרדה מוגדרת בין שימושי הקרקע השונים.
המונח "עיר אקולוגית", כפי שעיר בת קיימא מכונה לעיתים, עלה לשימוש על ידי ריצ'רד רגיסטר ב-1987, בספרו "העיר האקולוגית ברקלי: תכנון עירונית למען בריאות העתיד".
דוגמאות בולטות לערים אקולוגיות הן קוריטיבה בפרנה, ברזיל ופורטלנד בארצות הברית. אך אלה אינן הדוגמאות היחידות. נכון להיום, אין בישראל עיר בת קיימא. קיימות תוכניות של משרד התחבורה לבחירת רשות מקומית שתשמש כעיר מודל למערכת תחבורה בת-קיימא.[1]