Loading AI tools
ספר מסוף המאה ה-15 שמציג את אגדות התלמוד מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עין יעקב הוא חיבור הכולל אסופה ופרשנות למרבית האגדות המצויות בתלמוד הבבלי ובתלמוד הירושלמי.
 | |
| שער הספר, דפוס ראם | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת |
יעקב בן חביב  |
| שפת המקור |
עברית |
| סוגה |
מדרש |
| הוצאה | |
| תאריך הוצאה |
1516 |
  | |
על הספר נתחברו מספר פירושים, שחלקם אף נדפסו סביב החיבור.
הספר חובר על ידי רבי יעקב בן חביב, שהספיק לכתוב רק שני חלקים של הספר, סדר זרעים וסדר מועד ונפטר באמצע עבודתו. הספר הושלם בידי בנו, רבי לוי בן חביב, הרלב"ח.
הספר ראה אור בדפוס, לאחר מות המחבר, בסלוניקי בבית הדפוס של יהודה גדליה בשנת רע"ו (1516). הגעתו של החיבור לקהל קוראים רחב יותר התאפשרה רק לאחר שהחיבור ראה אור במרכז הדפוס של ונציה בשנת 1546 (ש"ו).
בעקבות הפולמוס סביב התלמוד שהתקיים באיטליה בשנות החמישים של המאה ה-16, הכריזה האינקויזיציה של ונציה על ה"עין יעקב" כספר אשר יש בו דברי כפירה והספר נידון לשריפה יחד עם עותקים של התלמוד הבבלי והירושלמי[1].
כעבור עשר שנים בשנת שכ"ו (1566) הותר להוציא את הספר לאור בשנית אולם שמו שונה ל"עין ישראל", עקב איסור הדפסתו מהאפיפיור. בשם זה החיבור המשיך לראות אור במספר מהדורות. אחת ממהדורות אלו היא מהדורה שראתה אור בשני כרכים בקרקוב בדפוס יצחק בן אהרון מפרוסניץ, בין השנים 1587-1591. מהדורה זו הנגישה למעשה את יצירתו של רבי יעקב בן חביב לציבור הלמדנים שישב במרחב האשכנזי-פולני.
לאורך השנים החיבור ראה אור בעשרות מהדורות, שזכו לתפוצה רחבה הן בקרב בני ישיבות והן בקרב ציבור הלמדנים הרחב, עד לימינו אנו ישנן קבוצות לימוד של החיבור הנקראות בשם "חברת עין יעקב".
את החיבור ערך המחבר לפי סדר מסכתות התלמוד, כשהוא מכנס אל חיבורו את כל האגדות המופיעות בתלמוד, ומשמיט את כל הנושאים ההלכתיים שנידונו בו. בחיבורו הביא המחבר את לשון הגמרא ופירושי הראשונים שהיו לפניו כדוגמת: רש"י, בעלי התוספות, רבינו ניסים, רשב"א וריטב"א. לצידם הוסיף המחבר גם פירוש משלו, שנקרא בשם פירוש "הכותב".
במהדורות מאוחרות יותר נוספו ל"עין יעקב" גם פירושו של המהרש"א - "חידושי אגדות", פירושיו של הרב חנוך זונדל בן יוסף - ה"יד יוסף" המופיע בצד החיצוני של הדף למעלה, ה"עץ יוסף" וה"ענף יוסף" המופיעים בתחתית הדף, וכן מפתחות, הפניות ומראי מקומות לספרות המקראית והמדרשית.
"עין יעקב" הוא החיבור הראשון בספרות התורנית המודפסת המאגד את אגדות התלמוד כגוף ידע עצמאי. החיבור מסודר על פי סדר המסכתות והדפים ובכך למעשה ממצב את הספר כחיבור המיועד לתלמידי חכמים המצויים בנתיבות הלימוד של התלמוד. זאת בשונה מספרות הדרשות והמוסר, המפרשות אגדות רבות אולם הן בנויות על פי נושאים או פרשיות השבוע ולא מתייחסות לאגדה כגוף ידע העומד בזכות עצמו, אלא ככלי עזר לביסוסם של רעיונות מוסרים או מחשבתיים.
התפיסה הרואה את האגדה כגוף ידע הראוי לפרשנות עצמאית באה לידי ביטוי דווקא בשני חיבורים של יוצרים מהמרחב הפולני-אשכנזי שהושפעו רבות מה"עין יעקב". החיבור "דרש משה" לר' משה מפיזענץ שראה אור בקרוב בשנת שמ"ט (1589) וחיבורו של ר' שמואל אידילש (המהרש"א), "חידושי אגדות" (לובלין, 1627). אף חיבורו של הראי"ה קוק, "עין איה", נחשב כפירוש על ספר "עין יעקב". חיבור זה נדפס רק על מסכתות ברכות ושבת (בהוצאת מכון הרצי"ה).
בספר שתי ידות[2] לר' מנחם די לונזנו כתב על הספר: "ועל כל ספרי החסידים הוא ספר עין יעקב שהוא מדרשי רבותינו ז"ל ואגדות הגמ' ותניא בספרי פרשת עקב דורשי רשומות אמרו רצונך שתכיר את מי שאמר והיה העולם למוד אגדה שמתוך כך אתה מכיר הקדוש ברוך הוא ומדבק בדרכיו". ועל גבי דברים אלו כתב ר' ישעיהו באסאן בספרו אמרי יושר: "והדין עמו כי ספר זה כולל כל מוסרי התנאים והאמוראים ומעשיהם הנוראים ואין לך מאמר קטן וקצר בדבריהם ז"ל שלא יהיה כלל גדול ביראת שמים ראוי לחבר עליו חיבור מלא וגדוש".
נוסח התלמוד המובא בעין יעקב שונה לפעמים מהנוסח בדפוסי התלמודים הנפוצים, ישנם מאמרי חז"ל שמופיעים רק בנוסח התלמוד בעין יעקב. ספר דקדוקי סופרים ציין בצורה שיטתית את השינויים. כמו כן, בנוסח פירוש רש"י המופיע בספר, ישנם לעיתים שינויים מנוסח פירוש רש"י המודפס בתלמוד.
החיבור "עין יעקב" תורגם ליידיש על ידי יוסף מאיר יעבץ, ונדפס בשנת ה'תרמ"ו בוורשה. אחר השואה נדפס עוד הפעם בהוצאת "בית מסחר ספרים ירושלים" בניו יורק. התרגום הראשון לאנגלית נעשה על ידי הרב שמואל צבי גליק ונדפס בשנת 1916 בארצות הברית.
יעקב בן שלמה אבן חביב (1445-1516.), עין יעקב, דף שער בספרייה הלאומיתSeamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
