סרט אונס ונקמה

סרטי אונס ונקמה הם תת-ז'אנר של סרט ניצול, שהיה פופולרי במיוחד בשנות ה-70 של המאה ה-20.

הסבר לסוגי המשנה

סרטי אונס ונקמה פועלים בדרך כלל על פי אותו מבנה בן שלוש מערכות:

• מערכה I: דמות נשית בדרך כלל נאנסת (באלימות) וייתכן כי תחווה התעללות נוספת או תישאר למות.
• מערכה II: הדמות שורדת ועשויה לשקם את עצמה.
• מעשה III: הדמות נוקמת ו/או הורגת את האנסים שלה.

בסרטו של גספר נואה משנת 2002 "בלתי הפיך", המבנה היה הפוך; המערכה הראשונה מתארת את הנקמה לפני האירועים שהובילו לאותה הנקודה. רוג'ר איברט טען כי באמצעות השימוש במבנה הזה, לא ניתן לקטלג את "בלתי הפיך" כסרט ניצול, מכיוון שלא מתבצע בו ניצול.^[1] תת-הז'אנר משך תשומת לב ביקורתית, הן חיובית והן שלילית.^[2][3][4][5]

תשומת לב ביקורתית כלפי תת-הז'אנר הגיעה בעיקר ממבקרים פמיניסטיים. בנוסף לסרטים אמריקאיים וצרפתיים, נעשו סרטי אונס ונקמה ביפן (למשל: "Freeze Me" של טאקאשי אישי), פינלנד,^[6] רוסיה ("Voroshilov Sharpshooter"), ארגנטינה (למשל: "I'll Never Die Alone"; במקור: "No Moriré Sola") ונורווגיה (למשל, "The Whore"; במקור: "Hora").

ראו גם

• לקיחת החוק לידיים

קישורים חיצוניים

• סרט האונס והנקמה "I Spit on Your Grave" באתר IMDb

הערות שוליים

1. Roger Ebert, Irreversible movie review & film summary (2003) | Roger Ebert, https://www.rogerebert.com/ (באנגלית)
2. Clover, Carol J. (1992). Men, Women, and Chainsaws: Gender in the Modern Horror Film. Princeton, NJ: Princeton University Press. ISBN 0-691-00620-2.
3. Barbara Creed, The monstrous-feminine : film, feminism, psychoanalysis, London ; New York : Routledge, 1993, ISBN 978-0-415-05258-0
4. Open access journal for Film and Television Studies, www.nottingham.ac.uk
5. Read, Jacinda (2000). The New Avengers: Feminism, Femininity, and the Rape-Revenge Cycle. Manchester, UK and New York: Manchester University Press. ISBN 0-7190-5905-4.
6. Wayback Machine, web.archive.org, ‏2004-09-07