ספקא דאורייתא לחומרא
עקרון הלכתי / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
ספקא דאורייתא לחומרא הוא כלל הלכתי לפיו במצב שבו יש ספק בדין שנוגע לאיסורי דאורייתא יש לפסוק לחומרא. זאת בשונה מדין דרבנן שהדין בו הוא ספקא דרבנן לקולא. לכלל זה יש חריגים כגון במקרה של ספק ספיקא, שבהם הולכים לקולא אפילו בספיקא דאורייתא[1].