סינתיסייזר
כלי נגינה אלקטרוני / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
סינתיסייזר (בעברית: מְסַנְתֵּז או סַנְתָז) הוא כלי נגינה פיזי או וירטואלי המפיק צלילים באמצעות מעגלים חשמליים או באמצעות אלגוריתמים מתוכנתים. סינתיסייזר חייב להיות מחובר למערכת הגברה כלשהי כדי שצליליו ישמעו, ולכן יש סינתיסייזרים שמכילים רמקול מובנה. סינתיסייזרים רבים מכילים גם מקלדת אלקטרונית מובנית, וכן כפתורים וחוגות. ניתן לנגן על סינתיסייזר ולשלוט בצליל שלו גם באמצעות סיקוונסר או תוכנת DAW, על ידי שליחת פקודות MIDI.
סינתיסייזרים יכולים להשתלב כחלק מתחנת עבודה מוזיקלית הכוללת לרוב גם סיקוונסר, סמפלר ואפקטים.
הסינתיסייזרים הראשונים נוצרו באמצע המאה ה-20 והיו בעיקר בשימוש אולפני של מלחינים של מוזיקת אוונגרד.[1] מסוף שנות השישים ואילך, עם יצירת הסינתיסייזר של רוברט מוג ומאוחר יותר של מתחריו, עלתה הפופולריות של הסינתיסייזר ברוק, פופ, ג׳אז וסגנונות שונים של מוזיקה אלקטרונית. החל מראשית המאה ה-21 עלתה הפופולריות של סינתיסייזרים וירטואליים, המתחברים לתכנות מוזיקה כתוספי-תוכנה. חלק מתוספים אלה מחקים את הצליל והממשק של סינתיסייזרים קלאסיים כגון DX-7, מינימוג, Prophet-5 וכדומה, וחלקם מציגים שיטות סינתזה חדישות כגון סינתזה חיבורית וגרנולארית.
סינתיסייזרים מחולקים לשתי משפחות עיקריות, המובדלות זו מזו לפי הטכנולוגיה של הפקת הצליל: דיגיטליים ואנלוגיים.