ניסויים בבני אדם על ידי הנאצים
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
בתקופת מלחמת העולם השנייה ערכו הנאצים ניסויים בבני אדם. הניסויים נוהלו על ידי מלומדים במדעי הטבע, בהם: ביולוגים, כימאים ורופאים, כחלק מתוכניות שגובו באידאולוגיה הנאצית. הניסויים נערכו במחנות ריכוז, מחנות השמדה ובתי חולים בהם אושפזו בני אדם שסבלו מלקויות שונות וכן מהפרעות נפשיות.
הניסויים כללו לפחות 15,754 קורבנות מתועדים, בני לאומים וקבוצות גיל שונות, אם כי מספרם האמיתי ככל הנראה רחב יותר. רבים מהם שרדו, ורק רבע מהקורבנות המתועדים נהרגו. הניצולים חוו בדרך כלל פציעות קבועות קשות. כ-20% מבין הקורבנות הידועים היו יהודים וקבוצות גדולות אחרות כללו בני לאומים כמו פולנים (בעיקר קתולים או עדי יהווה), יוגוסלבים וסובייטים.[1]
ניסויים אלו הוגדרו כפשעי מלחמה וכפשעים נגד האנושות, חלק ממבצעיהם נשפטו במסגרת משפטי נירנברג במשפט שנקרא "משפט הרופאים" ונידונו לעונשים כבדים.