Loading AI tools
שייח' מוסלמי שיעי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נימר באקר א-נימר (בערבית: نمر باقر النمر, בתעתיק מדויק: נמר באקר אלנמר; 1959 – 2 בינואר 2016), מכונה גם השייח' נימר, היה שייח' מוסלמי שיעי במחוז המזרחי של ערב הסעודית.
לידה |
21 ביוני 1959 Al-Awamiyah, ערב הסעודית |
---|---|
הוצאה להורג |
2 בינואר 2016 (בגיל 56) ערב הסעודית |
מדינה | ערב הסעודית |
השקפה דתית | אסלאם, אסלאם שיעי |
www | |
מלבד היותו סמכות דתית, היה א-נימר המנהיג הפופולרי ביותר של המיעוט השיעי במדינה הסונית, במיוחד בקרב צעירים. הוא נודע בהתנגדותו למשטר הסעודי ובהתבטאויותיו החריפות כלפיו. הוא קרא בעבר להפלת בית סעוד, לעצמאות המחוז המזרחי בעל הרוב השיעי, וככל הנראה אף הורה לתומכיו לצאת לחגוג לאחר מותו של יורש העצר, נאיף, ביוני 2012[1]. באחת מדרשותיו אף הביע נאמנות לאיראן[2].
א-נימר ביקר תכופות את השלטון על יחסו המדכא והמפלה כלפי המיעוט השיעי במדינה, וקרא לעריכת בחירות חופשיות בממלכה[3]. על רקע דבריו אלו נעצר נימר בידי הרשויות בשנת 2006, ולטענתו אף הוכה על ידם. בשנת 2009 מתח שוב ביקורת על השלטונות, וטען שאם לא מכבדים את זכויות השיעים בסעודיה, על המחוז המזרחי (מקום מושבם של השיעים במדינה) לפרוש מן הממלכה. לדבריו: "הכבוד שלנו חשוב יותר מאחדותה של הארץ הזאת"[4]. שלטונות סעודיה הגיבו במעצרו יחד עם עוד 35 אנשים נוספים[4].
עם פרוץ האביב הערבי בשנת 2011 הגביר השייח' א-נימר את פעילותו ותרם לתחילת מהומות השיעים בסעודיה, בין השאר במחאה על ההתערבות הסעודית לצד הממלכה הסונית בבחריין, שנאלצה להפעיל כוח נגד המרד של הרוב השיעי במדינה. א-נימר דרש אז כי בחריין תעבור לשליטה שיעית, וכי מזרח סעודיה ינותק מהמשטר ויהפוך לחלק מבחריין החדשה בשלטון שיעי[5].
במהלך גל המחאות שנמשך בין 2011–2012 קרא א-נימר למפגינים למחות בדרך לא אלימה, וצפה את קריסתו של המשטר אם הדיכוי יימשך. ב-8 ביולי 2012 נורה א-נימר ברגלו במהלך מרדף משטרתי אחריו, ונעצר, בתקרית שכונתה בידי המשטרה "חילופי אש"[6]. א-נימר נעצר בעוון הסתה נגד משפחת המלוכה וקריאותיו החוזרות לערוך רפורמות במדינה. מעצרו הביא להתחדשות מחאת השיעים במזרח המדינה, ואלפי אנשים יצאו להפגין תוך שהם נושאים את תמונותיו של השיח' ומגנים את מעצרו. במהלך אחת המחאות שנערכה באל-קטיף, ירו כוחות הביטחון לתוך קהל של אלפי מפגינים. כתוצאה מכך נהרגו לפחות שני גברים ושניים נוספים נפצעו[7]. באותה עת פתח א-נימר בשביתת רעב. מרכז א-שרק לזכויות אדם הביע דאגה לבריאותו של א-נימר במהלך שביתת הרעב, וקרא ב-21 באוגוסט לתמיכה בין-לאומית כדי לאפשר לו גישה למשפחתו, לעורך דין ולפעילי זכויות אדם.
ב-15 באוקטובר 2014 א-נימר נידון למוות בידי בית דין פלילי מיוחד של המדינה, בעוון "ניסיון לערב כוחות זרים בענייניה של הממלכה, אי-ציות לחוקי הממלכה ואחיזה בנשק נגד השלטונות"[8]. שנה לאחר מכן, בית המשפט לערעורים ובית המשפט העליון בסעודיה דחו את ערעורו על העונש[9], וב-2 בינואר 2016 הוא הוצא להורג, יחד עם 46 אחרים.
הוצאתו להורג עוררה גל מחאות נרחב בקרב קהילות שיעיות במזרח התיכון[10]. מפגינים זועמים באיראן הציתו את השגרירות הסעודית בטהראן, והתפרעו בנציגותה במשהד, צפון איראן וזאת כחלק מהמתקפה על הנציגויות הדיפלומטיות הסעודיות באיראן[11]. בעקבות כך הודיעה סעודיה על ניתוק הקשרים הדיפלומטיים עם איראן, וגירוש אנשי הצוות הדיפלומטי האיראני משטחה[12]. מדינות נוספות שהן בעלות בריתה של סעודיה, ובהן בחריין, כווית ואיחוד האמירויות, עשו כמוה או השיבו את שגריריהן מטהראן[13].
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.