ניו אינגלנד
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
ניו אינגלנד (באנגלית: New England – "אנגליה החדשה") הוא אזור גאוגרפי בקרן הצפונית-מזרחית של ארצות הברית, המכיל שש מדינות: ורמונט, מיין, מסצ'וסטס, ניו המפשייר, קונטיקט ורוד איילנד. העיר בוסטון, הגדולה מבין ערי האזור, נחשבת למרכז העסקי והתרבותי של ניו אינגלנד. כינוי נפוץ לתושבי המקום הוא יאנקים.
| |||
מדינה | ארצות הברית ארצות הברית | ||
---|---|---|---|
מדינות בחבל ארץ |
ורמונט ורמונט מיין מיין מסצ'וסטס מסצ'וסטס ניו המפשייר ניו המפשייר קונטיקט קונטיקט רוד איילנד רוד איילנד | ||
העיר הגדולה | בוסטון | ||
על שם | אנגליה | ||
שטח | 186,458 קמ"ר | ||
‑ הנקודה הגבוהה | הר וושינגטון | ||
אוכלוסייה | | ||
‑ בחבל ארץ | 14,845,063 (2019) | ||
קואורדינטות | 44°N 71°W | ||
אזור זמן | אזור זמן מזרחי | ||
לניו-אינגלנד חלק מכריע בהקמת ארה"ב. המושבות הבריטיות שהיוו את ניו-אינגלנד, היו חלק משמעותי מ- 13 המושבות הראשונות. רוב המתישבים הראשונים היו פוריטנים, ולמושבות ניו אינגלנד היה בתקופה הקולוניאלית צביון דתי מובהק. בניו אינגלנד צמחה במובנים רבים הדמוקרטיה האמריקנית. כפי שציין טוקוויל בשנת 1835, הפוריטניות לא הייתה רק דוקטרינה דתית, אלא היא התכתבה בנקודות רבות עם התיאוריות הדמוקרטיות והרפובליקניות המובהקות ביותר. [1] המרד האמריקני פרץ בבוסטון. לדתיות המיוחדת של ניו-אינגלנד, ולמאפיינים הדמוקרטיים של האזור, היתה השפעה מכרעת על עיצוב הזהות הלאומית האמריקנית. [2]
בימינו ניו אינגלנד נחשבת בעיני רבים כמרכז הליברליות האמריקאית, וכמעוזה של המפלגה הדמוקרטית.