משחית טנקים
רכב קרבי משוריין שייעודו השמדת טנקים ורק"ם / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
משחית טנקים הוא כלי רכב קרבי חמוש באמל"ח נגד טנקים, ומשמש להשמדת כלי רכב משוריינים.
מקורו של השם "משחית טנקים" הוא בביטוי באנגלית: Tank Destroyer, שניתן ככינוי לכלים אלו על ידי צבא ארצות הברית במהלך מלחמת העולם השנייה, בעיקר משיקולים פסיכולוגיים.[1]
משחיתי טנקים הופיעו לראשונה במהלך מלחמת העולם השנייה, במטרה לייצר כלי לחימה ייעודי ויעיל נגד טנקים שיהיו זולים ופשוטים יותר לייצור מטנקים רגילים ועם זאת, יעילים בהשמדתם. משחיתי טנקים נבנו בדרך כלל באמצעות הסבת תובה של טנק רגיל, אם כי היו גם מספר רכבים קלים, דוגמת הדיאקון הבריטי, וכן משחיתי טנקים שתוכננו מראש ככאלה, דוגמת ה-M18 הלקט האמריקאי. במהלך המלחמה התברר כי לוחמת שריון מיועדת בעיקר ללחימה של טנק מול טנק, ומשחיתי טנקים (בעיקר אלו שעברו הסבה ולא תוכננו לכך מראש) מצאו עצמם פועלים כתותחי סער, בתפקידי סיוע לכוחות באש ארטילרית ישירה, או אף כטנקים רגילים, ופחות למטרה לשמה תוכננו.
לאחר מלחמת העולם השנייה ירדה קרנו של משחית הטנקים, בדומה לכלים רבים אחרים, בעקבות הופעתו של טנק המערכה, זה שילב בין מהירות וניידות, כוח אש ומיגון. הופעתו של הטיל נגד טנקים החזיר את קרנו של משחית הטנקים המודרני - שהוא לרוב נגמ"ש לחימה. הוא מהיר וקל משקל יחסית, והוא חמוש בטילים רבים בעלי טווח גדול. עם זאת, ישנם משחיתי טנקים מודרניים, כגון הקנטאורו המבוססים על תותח, לרוב למשחיתים מסוג זה מרכב אופני ומחיר זול יותר ביחס לטנק מערכה, ובנוסף, להם יש יכולת לשאת מספר מוגבל של חיילי חי"ר.
משחיתי טנקים מודרניים מבוססים על כלי רכב או רק"מ קלים, דוגמת נגמ"שים או ג'יפים, ויכולים להיות זחליים או אופניים.