מרשל של חיל האוויר המלכותי
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
מרשל של חיל האוויר המלכותי (באנגלית: Marshal of the Royal Air Force; בקיצור: MRAF; סימול נאט"ו: OF-10) היא דרגת הקצונה הגבוהה ביותר בחיל האוויר המלכותי (RAF). דרגה זו מוענקת בעתות שלום לקציני חיל האוויר המלכותי שנושאים בתפקיד רמטכ"ל הכוחות המזוינים של בריטניה (CDS) וכן למפקדי חיל האוויר המלכותי (CAS), יום לפני פרישתם מהתפקיד. הענקת דרגה זו הופסקה החל בשנות ה־90 של המאה ה־20, עקב קיצוצים בתקציב הביטחון של הממלכה המאוחדת, והדרגה הגבוהה ביותר בחיל האוויר הייתה מרשל אוויר ראשי. בשנת 2012 חודשה הענקת הדרגה כשניתנה לצ'ארלס, נסיך ויילס.
הדרגה בחיל האוויר המלכותי כפי שהיא מוצגת על השרוול (ימין) ובכותפת (שמאל) | |
מדינה | הממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת |
---|---|
צבא | הכוחות המזוינים של בריטניה |
מערכת הדרגות | דרגות הכוחות המזוינים הבריטיים |
היררכיה | קצינים |
בתוקף | 1919–הווה (כ־105 שנים) |
מקבילת נאט"ו | OF-10 |
מקבילת צה"ל | לא קיימת דרגה מקבילה |
מקבילת הצבא | פילדמרשל |
מקבילת חיל הים | אדמירל הצי |
מרשל חיל האוויר המלכותי היא דרגת חמישה כוכבים ומקבילה לדרגת פילדמרשל בצבאות היבשה ולדרגת אדמירל הצי בצי המלכותי הבריטי (RN).
הדרגה הוקמה בשנת 1919 והקצין הראשון שקודם ל־MRAF היה סר יו טרנצ'רד בשנת 1927. מאז, כולל טרנצ'רד, היו 27 גברים שהחזיקו בדרגה. מתוכם, 22 היו קצינים מקצועיים של ה־RAF וחמישה היו ממשפחת המלוכה הבריטית. המלך ג'ורג' החמישי לא החזיק רשמית בדרגת מרשל של ה־RAF, אלא הוא קיבל את התואר "ראש חיל האוויר המלכותי". בתפקיד זה לבש מעת לעת את מדי חיל האוויר המלכותי עם סמל דרגות של מרשל של חיל האוויר המלכותי. הוא לבש לראשונה מדים כאלה בשנת 1935, שנה לפני מותו.[1] למעט מלכים וחברי משפחת המלוכה, שני הקצינים היחידים של חיל האוויר המלכותי שהחזיקו אי פעם בדרגה מבלי לשרת כראש מטה האוויר היו: הלורד שולטו דאגלס וסר ארתור האריס. שניהם החזיקו בפיקוד העליון במהלך מלחמת העולם השנייה. דאגלס היה מפקד פיקוד מטוסי הקרב של חיל האוויר המלכותי, מפקד פיקוד המזרח התיכון של חיל האוויר המלכותי ומפקד פיקוד החופים של חיל האוויר המלכותי והאריס היה מפקד פיקוד המפציצים של חיל האוויר המלכותי.