מררי
דמות מקראית, בנו של לוי / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
מְרָרִי, הוא דמות מקראית, בנו השלישי של לוי בן יעקב ואחיהם של גרשון וקהת, ויוכבד. הוא מכלל 70 נפש שירדו עם יעקב למצרים.
ערך זה עוסק בדמות מקראית, בנו של לוי. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו מררי (פירושונים).
מררי היה גם אבי אחד הפלגים המרכזיים בשבט לוי שהיה אחראי על הצד הרוחני בקרב בני ישראל בתקופת המקרא ובית שני והיו אחראים בעיקר על בנייתו של המשכן. בניו: מחלי ומושי.
ישנה סברה שהשם מררי הוא שם מצרי, היות ששם זה נמצא על קברים באל-עמארנה עירם של אחנתון ונפרטיטי.[דרוש מקור]
לפי פירוש שכל טוב מאת ר' מנחם בן שלמה על ספר בראשית, פרק מ"ו פסוק י"א' מקור השם הוא במילה מרות.[1] לפי קטע בארמית מצוואת לוי שנמצא בגניזת קהיר, מררי נקרא על שם המרירות שהייתה לאביו כשכמעט מת בלידתו. לפי אותו מקור נולד בשנת 40 לחיי אביו, שמונה שנים לפני ירידת יעקב למצרים, באחד בחודש השלישי[2] (א' בסיוון) או הרביעי[3] (א' בתמוז).