מרטינוס הרביעי

מרטינוס הרביעי (בלטינית: Martinus IV;‏ 27 במרץ 1220 – 28 במרץ 1285) היה האפיפיור מ-22 בפברואר 1281 עד מותו, והאפיפיור הצרפתי האחרון ששלט ברומא, מאחר שכל האפיפיורים הצרפתים שהיו אחריו שלטו באביניון.

מרטינוס הרביעי
Martinus IV

לידה	27 במרץ 1220 טורן, ממלכת צרפת
פטירה	28 במרץ 1285 (בגיל 65) פרוג'ה, מדינת האפיפיור מדינת האפיפיור
מדינה	מדינת האפיפיור
מקום קבורה	קתדרלת ארצו
השכלה	סורבון
דת	הכנסייה הקתולית
האפיפיור ה־189 22 בפברואר 1281 – 28 במרץ 1285 (4 שנים) → ניקולאוס השלישי הונוריוס הרביעי ←

שלט האצולה האפיפיורי של מרטינוס הרביעי

ביוגרפיה

ראשית חייו

סימון דה בריון נולד בשנת 1210 בטורן, צרפת, ולמד משפטים באוניברסיטת פדובה ובבולוניה. בזכותו של האפיפיור הוא זכה למשרה בסנט קנטן בשנת 1238, ובילה את התקופה 1248–1259 כקאנון של קתדרלת רואן, ולאחר מכן שימש כסגן הבישוף. בשנת 1260 מונה לקנצלר צרפת, תחת שלטונו של לואי התשיעי, מלך צרפת. ב-17 בדצמבר 1261 הוא מונה לקרדינל, ובשנת 1262 מונה בנוסף לראש האינקוויזיציה בצרפת.

שלטונו

לאחר מותו של קודמו ניקולאוס השלישי, הוא נבחר לאפיפיור על ידי מועצת הקרדינלים כעבור חצי שנה, בלחץ שארל הראשון, מלך נאפולי וסיציליה, ועל מנת לחזק את כוחם של הקרדינלים הצרפתיים, נעצרו קרוביו של הקרדינל מתאו אורסיני.

בבשל היותו זקוק לתמיכתו של שארל מאנז'ו, הוא נידה על פי דרישתו את מיכאל השמיני, קיסר האימפריה הביזנטית, שעמד בדרכו של שארל להקים את האימפריה הלטינית, שהוקמה בעקבות מסע הצלב הרביעי. בכך הוא שבר את האיחוד הדל שכונן בין הכנסיות היווניות והלטיניות במועצה השנייה של ליון ב-1274, ופשרה נוספת נעשתה בלתי אפשרית. ב-29 במרץ 1282 פרצה התקוממות נגד הצרפתים בסיציליה שהחלה בפלרמו ונודעה בשם "ערבית סיציליאנית". בהתקוממות זו נרצחו צרפתים רבים בסיציליה. שארל מאנז'ו קיבץ את כוחותיו בקלבריה, נחת במסינה והטיל עליה מצור אך ללא הצלחה. הסיציליאנים קראו לפדרו השלישי, מלך אראגון לקחת לידיו את השלטון בממלכת סיציליה. ב-30 באוגוסט 1282 פדרו השלישי נחת בסיציליה עם צבאו וכעבור חמישה ימים הוכרז למלך סיציליה. שארל נאלץ לסגת לקלבריה.

למרות נסיגתו, שארל נהנה מתמיכתם של אחיינו, פיליפ השלישי, מלך צרפת ושל האפיפיור מרינוס הרביעי שראה ב"ערבית הסיציליאנית" מרד נגד שלטונו. הוא נידה את פדרו השלישי, מלך ארגון והכריז על מסע צלב כדי לנשל אותו מכתרו כמלך סיציליה. ב-2 בפברואר 1284 האפיפיור הכיר בשארל כמלך אראגון וולנסיה.

מרטינוס הרביעי חגג מסיבה חגיגית בקתדרלה בפרוג'ה ביום ראשון של חג הפסחא, 25 במרץ 1285, שהיה גם חג הבשורה. אחרי ארוחת הצהריים הרגילה שלו עם הכמרים שלו חלה לפתע במחלה פתאומית, וביום רביעי הבא, 28 במרץ הוא מת, ובמקומו נבחר לאפיפיור הונוריוס הרביעי.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מרטינוס הרביעי בוויקישיתוף

• מרטינוס הרביעי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הקודם: ניקולאוס השלישי

אפיפיור (רשימת האפיפיורים)

הבא: הונוריוס הרביעי