מרווח (מוזיקה)
יחס הגובה בין (שני) צלילים / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
בתאוריית המוזיקה, המונח מרווח מציין את היחס בגובה בין שני צלילים. במוזיקה הטונאלית, המרווח מוגדר בדרך כלל כיחס בין התדירויות של שני הצלילים[1] או על פי המרחק בין התווים המייצגים אותם על הסולם הדיאטוני. באתנומוזיקולוגיה נהוג למדוד את המרווחים בסנטים, ובמוזיקה לא טונאלית ישנן שיטות רבות אחרות.
היחידה הבסיסית למדידת מרווחים מוזיקליים היא ה"טון". היחידה הקטנה ביותר במוזיקה המערבית היא חצי טון, ולפיה מכוונים כלי הנגינה המערביים. במוזיקה מזרחית לסוגיה משתמשים גם ברבעי טונים.
מרווחים קטנים מאוקטבה נקראים מרווחים פשוטים ואילו מרווחים גדולים ממנה נקראים מורכבים. בשיטה הטונאלית, לכל מרווח יש כמה גרסאות – זך או קטן או גדול, וכן מוגדל או מוקטן – שההבדל ביניהם הוא המרחק בין התווים (הגרסאות השונות מרוחקות זו מזו כדי חצי טון). שיטת השיום הנהוגה מביאה לקיומם של מרווחים זהים מבחינה פיזיקלית אך בעלי שמות שונים, למשל פרימה מוגדלת, סקונדה קטנה או טרצה מוגדלת. זאת בגלל הכורח לשמור על רצף שמותיהם של הצלילים: המרווח בין מי לפה תמיד יכונה סקונדה (המרווח בין מי במול ופה דיאז, לדוגמה, תמיד יכונה סקונדה – אך אילו היינו משיימים את התווים הללו כרה דיאז וסול במול, היינו מכנים אותו "קוורטה מוקטנת").