מרד גטו ביאליסטוק
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
מרד גטו ביאליסטוק היה התקוממות בגטו ביאליסטוק נגד שלטונות הכיבוש הגרמנים הנאצים במלחמת העולם השנייה. המרד החל בליל 16 באוגוסט 1943 והיה מרד הגטאות השני בגודלו שאורגן בפולין הכבושה בידי הנאצים לאחר מרד גטו ורשה שהתחולל באפריל–מאי 1943. מרד זה הובל על ידי הארגון הצבאי האנטי-פשיסטי (Antyfaszystowska Organizacja Bojowa), סניף של הגוש האנטי-פשיסטי בוורשה.
המרד החל עם הכרזת הגרמנים על גירוש המוני מהגטו. המטרה העיקרית הייתה לשבור את המצור הגרמני ולאפשר למספר המרבי של יהודים לברוח ליער קנישין. קבוצה של כ-300 עד 500 מורדים, חמושים ב-25 רובים ו-100 אקדחים, כמו גם בבקבוקי תבערה תוצרת בית, תקפו את הכוח הגרמני המכריע. רבים מהמורדים נהרגו. מנהיגי המרד התאבדו. כמה עשרות לוחמים הצליחו לפרוץ מהגטו החוצה ולהגיע ליער קנישין, שם הצטרפו לקבוצות פרטיזנים אחרות.[1][2]