מקדש קום אומבו

מקדש קוֹם אוֹמְבּוֹ (בערבית: معبد كوم امبو) הוא מקדש כפול שנבנה בתקופה התלמיית באזור העיר המודרנית קום אומבו השוכנת במצרים העליונה. המקדש שהוקדש לאלים סבכ והורוס שוכן על הגדה המזרחית של הנילוס כ-40 ק"מ צפונית לאסואן כ-3.5 ק"מ דרומית לעיר קום אומבו. בתקופה הרומית הורחב המקדש ונבנו לו תוספות. האתר מוכר כאתר מורשת עולמית.

מקדש קום אומבו

המקדש הכפול של קום אומבו, מבט מכיוון הנילוס
אתר מורשת עולמית
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 2003, לפי קריטריונים 4
מידע כללי
סוג	מקדש מצרי, מקדש, אתר ארכאולוגי, חורבות
מיקום	אסואן (מחוז)
מדינה	מצרים מצרים
מידות
גובה מעל פני הים	95 מ'
קואורדינטות	24°27′07″N 32°55′41″E
(למפת מצרים מוגדלת)   קהיר אלכסנדריה אל-עריש אסואן אסמאעיליה לוקסור שארם א-שייח' סואץ סיווה ישראל ירדן סודאן ערב הסעודית ל ו ב הים התיכון הים האדום מקדש קום אומבו (למפת מצרים רגילה)   קהיר אלכסנדריה אל-עריש אסואן אסמאעיליה לוקסור שארם א-שייח' סואץ סיווה ישראל ירדן סודאן ערב הסעודית ל ו ב הים התיכון הים האדום מקדש קום אומבו

היסטוריה

ציור של המקדש שצויר על ידי דייוויד רוברטס כפי שנראה בין השנים 1845–1849

הכלים הרפואיים חרותים על קיר המקדש ושתי אלות כורעות בתנוחת לידה

המקדש נבנה בתחילת ימי שלטונו של המלך תלמי השישי שמלך בין השנים 145-186 לפנה"ס. המקדש נבנה על שרידי מקדש קדום קטן הרבה יותר. הכתובת העתיקה ביותר המכירה את המקדש מתוארכת לתקופת הביניים הראשונה המאות ה-22 וה-21 לפנה"ס, תקופת שושלות 7–11. באתר נמצאו גם שברים אדריכליים עם כרטושים שנשאו את שמו של אמנחותפ הראשון שמלך בין השנים 1546–1526 לפנה"ס, ושל תחותמס השלישי 1426-1490 לפנה"ס (תיארוכים על פי כרונולוגיה תיכונה), שניהם מכלי השושלת ה-18. השם הראשון של מלך הלניסטי המוזכר באתר הוא שמו של תלמי השישי והאחרון הוא של תלמי השלושה עשר (51–47 לפנה"ס). למקדש הוספו תוספות על ידי מלכים תלמיים נוספים בעיקר המלך תלמי השלושה עשר שבנה את חלקו הפנימי והחיצוני של ההיפוסטיל. בתקופה התלמיית היה האזור של קום אומבו מרכזו של הנום טה-סתי (Ta-seti). הבנייה במקדש נמשכה גם בתקופה הרומית, חלק מהשיקול של הרומאים להמשיך ולבנות את המקדש היה גם השיקול האסטרטגי, המקדש שלט על דרך המסחר שהובילה לנוביה.^[1]

חורבותיו של המקדש נקברו במשך השנים מתחת לחול, הם נחשפו ושוחזרו בשנת 1893 על ידי ז'אק דה מורגן (Jacques de Morgan) ארכאולוג וגאולוג צרפתי. כל המבנים בחלקו הדרומי נוקו מפסולת שהצטברה במהלך השנים.

חלק גדול ממבני המקדש נהרס על ידי הנילוס ורעידות אדמה. בשלב מאוחר שימשו אבני המקדש בשימוש משני למבנים אחרים. חלק מתבליטי המקדש הושחתו על ידי הקופטים שהשתמשו במקדש ככנסייה.

אתר המקדש הוא אתר תיירות ידוע במצרים המודרנית. ביקור במקדש הוא חלק בלתי נפרד מהפלגות התיירות על הנילוס. מזח ספינות השייט שוכן כ-70 מטר ממערב למקדש.

באזור שבו שכן המקדש התגלו 300 מומיות של תניני היאור, כמה מהם מוצגים במוזיאון תניני היאור.

בשנת 2003 הוכרז המבנה כאתר מורשת עולמית כאחד מסדרה של מקדשים שהוגדרו המקדשים הפרעוניים במצרים העלינה מהתקופה התלמיית והרומית. המקדשים האחרים הם מקדש דנדרה, מקדש אדפו ומקדש איסנא.

מבנה המקדש

ייחודו של המבנה הוא בעיצובו הכפול זאת בניגוד לרוב מבני הדת מצריים עתיקים אחרים המקדש שימש לסגידה לשני אלים נפרדים. במקדש נבנו שתי חצרות, שני אולמות, שני מקדשים וחדרים כפולים לשתי סדרות של אלים. חלקו הדרומי של המקדש הוקדש לאל התנין סבכ אל הפריון ויוצר העולם יחד עם חתחור וח'ונסו. חלקו הצפוני של המקדש הוקדש לאל הבז הורהורוס (Haroeris) שהוא האל הורוס המבוגר, יחד עם האלה האחות Tasenetnofret שהיא התגלמות מיוחדת של האלה חתחור, וכן ל-Panebtawy (אדון שתי הארצות). המקדש אינו מקדש טיפוסי, הוא סימטרי לחלוטין לאורך הציר הראשי.

בקיר האחורי של המקדש בצידו הפנימי חקוקות סצנות המתארות כלי ניתוח. תיאורים אלה נחשבים כתיאורים הראשונים של מכשירים כלי ניתוח רפואיים, לרבות אזמלים, מגרדים, מלקחיים, מרחיב, מספריים, מרשמים ובקבוקים המכילים תרופות המתוארכים לתקופה הרומית במצרים. בנוסף מוצגות בסצנות שתי אלות היושבות על כיסאות לידה.

את שני המקדשים תוחם מסביב קיר שצלעו האחד באורך 96 מטר והצלע השנייה 50.9 מטר. הקיר תוחם מסביב את המקדש ואת חצר העמודים. הכניסה למתחם נעשית לתוך חצר קדמית דרך שער כפול. חזיתו של המקדש הוא לכיוון הנילוס. בהמשך לחצר נמצא פורטיקו הכולל שלוש שורות של עמודים הכוללים חמישה עמודים בגובה 12 מטר בכל שורה. לאחריו שלושה אולמות פנימיים, הראשון אולם עמודים הכולל שתי שורות של עמודים ובכל שורה חמישה עמודים. לאחריו עוד שני אולמות. בהמשך בחלקו הצפון מזרחי של המקדש נמצאות שתי קפלות האחת לאל והשנייה להורוס. בצדי האולמות הפנימיים נמצאים שבעה חדרים. שלושה בחלק המזרחי של המקדש וארבעה בחלק המערבי. בנוסף כולל המקדש חדרי מבוא וחדרים קטנים ששימשו למטרות שונות.

הקפלה המוקדשת לאל סבכ בנויה בסגנון רומי מהמאה ה-3 לספירה. הדיוקן של הקיסר קרקלה מופיע על גבי שני העמודים השולטים על הכניסה לקפלה. בתוך הקפלה מופיעים תיאורים רבים של האח סבכ שהיה נערץ על ידי מצרים רבים בתקופות התלמים והרומיות.

באתר נמצאת גם קפלה של האלה חתחור הבנויה בצורת מלבן. הקפלה בנויה מעל הקרקע והגישה אליה היא דרך מספר מדרגות. גודל של הקפלה הוא חמישה מטרים ורוחבה שלושה מטר. בתוך הקפלה שלוש גלריות זכוכית המציגות שלוש מומיות של תנינים המייצגים את האל סבכ. בחזית הקפלה מול הכניסה נמצא דיוקן של חתחור.

נילומטר

בחלקו הצפוני-מערבי של מתחם המקדש נמצא מבנה מעוגל עם באר גלילית עמוקה, ששימש כנילומטר. מבנה זה ששימש במצרים העתיקה למדידת ניקיון הנילוס וגובה פני המים בתקופת ההצפות השנתית. הנילומטר נבנה בתקופה הרומית והיה מחובר לבאר מים קטנה יותר.

גלריית תמונות

החצר הקדמית הקפלה של חתחור מומיות של תניני יאור במוזיאון נילומטר ליד המקדש

הקיר התוחם של המקדש

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מקדש קום אומבו בוויקישיתוף

• Temple of Kom Ombo (באנגלית)
• The Encyclopaedia of Ancient Egyptian Architecture מאת Dieter Arnold, עמ' 131
• מקדש קום אומבו באתר של אונסקו
• מקדש קום אומבו(הקישור אינו פעיל) באתר תרבויות-עולמי (בעברית)
• סרטון על האתר באתר למטייל
• תמונות עם הסברים על האתר

הערות שוליים

1. Pharaonic temples in Upper Egypt from the Ptolemaic and Roman periods באתר של אונסק"ו