מצודת אשדוד ים
מצודה ערבית באשדוד העתיקה מהמאה ה-7 מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מצודת אשדוד ים (בערבית: قلعة الميناء, קָלעת אל-מינָא; בתרגום לעברית: מבצר הנמל) היא מצודה ערבית באשדוד ים (אשדוד העתיקה) שנבנתה על ידי ח'ליף בית אומיה עבד אל-מלכ במאה ה-7, ומהווה כיום אתר ארכאולוגי-תיירותי בעיר המודרנית אשדוד.
 | |
| המצודה, 2018 | |
| שמות נוספים |
קָלעת אל-מינָא (قلعة الميناء) קָסטֶלוּם בֵּרוּאַר / בֵּרוּאַרדי |
|---|---|
| מידות | |
| שטח | 60 על 45 מטרים |
| היסטוריה | |
| תרבויות | ערבית, צלבנית |
| בונה | ח'ליף בית אומיה עבד אל-מלכ |
| נבנה | המאה ה-7, בוצרה במאה ה-10 ומחדש בסוף המאה ה-11 |
| סוג | מצודה |
| אתר ארכאולוגי | |
| התגלה | גולתה לחלוטין בסוף שנות ה-90 |
| חפירות | 1968-היום |
| ארכאולוגים | יעקב קפלן, סער גנור (רשות העתיקות), אלכסנדר פאנטאלקין (אוניברסיטת תל אביב) |
| מצב | שימור |
| גישה לציבור | פתוח |
| מיקום | |
| מדינה |
 ישראל |
| מיקום |
 אשדוד |
| קואורדינטות | 31°46′49″N 34°37′20″E |
 | |
  | |
המצודה שימשה חלק ממערכת איתות לבירה רמלה מפלישת אוניות ביזנטיות לצד מגדל איתות הממוקם ברובע ט"ו באשדוד המודרנית, הוא המצדית.
ערך מורחב – אשדוד ים
המצודה נבנתה כחלק ממערכת של ביצורי הגנה לאורך מישור החוף הדרומי שנבנתה על ידי הערבים (כמו באשקלון וביבנה-ים), והורכבה מריבאטים (מצודות ומצדים) ומחראס'ים (מגדלים) כדי לאותת לבירת המחוז רמלה ולהזהיר מפני פלישה של אוניות ביזנטיות.[1] במהלך המאה ה-10, בתקופת השושלת הפאטמית, בוצרה והורחבה המצודה, וכונתה "קָלעת אל-מינָא".
ברובע ט"ו בעיר אשדוד המודרנית, נמצאים שרידיו של מגדל איתות נוסף שפעל ביחד עם המצודה. ב-1033 נפגעה המצודה מרעידת אדמה שהכתה ברחבי הארץ. ב-1099, עם סיום מסע הצלב הראשון והקמת ממלכת ירושלים, בוצרה המצודה שוב ונקראה קָסטֶלוּם בֵּרוּאַר או בֵּרוּאַרדי (בעברית: מבצר בֵּרוּאַר), על שמו של ניקולאס דה-ברואר, אביר ממסדר הלורד יו (hugh of ibelin) מרמלה. המצודה ננטשה סופית עם נפילת הממלכה הצלבנית ב-1260 וכיבוש הממלוכים את ארץ ישראל, שימשה לאורך השנים נוודים, ונשמרה עד היום.
מחסני המצודה
המצודה במבט אווירי ומאחוריה דרום העיר אשדוד
בסוף שנות ה-90 בוצעה במצודה חפירה מרוכזת, אשר חשפה לחלוטין את שרידיה. שטחה המוערך היה 60 על גבי 45 מטרים בקירוב, ובחומה שלה עמדו שישה מגדלים עגולים בגובה משוער של כ-8 מטרים – ארבעה בצד המערבי שלה (שניים מתוכם תחמו את שער הים), ושניים נוספים בצד המזרחי שלה (שתחמו את השער היבשתי). שני מגדלים רבועים נוספים היו בפינות הצד המזרחי. אבני החומה נחצבו מכורכר. בהשפעת רעידת האדמה שפגעה באתר והרוחות מן הים, ניכר הכרסום במבנים של מגדלי הכניסה. מסביב למצודה ניכרים סימנים לחפיר, אשר הקיף את המצודה מכיוון היבשה, ומעליו גשר שהוביל לכניסה המזרחית.
המצודה שימשה כנראה כביתם של חיילים ששמרו על חוף הים מפני פלישות, כאשר מסביב לחצר המרכזית שלה עמדו חדרי מגורים, אורוות ומסגד. שתי בארות אותרו מצפון ומדרום לחצר. בצפון החצר נחשפו גם בית מרחץ ובו אמבטיות מטויחות ומתקן לחימום מים. בספטמבר 2012, בוצעה חפירה נוספת בבאר שבאתר לטובת שחזור מפלס הים הקדום בחוף הארץ-ישראלי.[1]
עמוד שיש קבוע בבור בשטח האתר
קשתות באתר
שער הים
מדרגות בתוך המצודה
החברה העירונית לתיירות אשדוד הוציאה לפועל פרויקט לשימור מצודת אשדוד-ים והפיכתה למוקד תיירות ימי ארכאולוגי הכולל מרכיבי מסחר, תיירות ונופש. הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה מחוז הדרום אישרה את התוכנית[2] במאי 2011.[3]
ב-2020 הסתיים פרויקט השימור והמצודה נפתחה באופן רשמי לציבור.[4] העבודות במצודה כללו את חיזוק הקירות התומכים, הוצאת חולות וסינונם, יציקת רצפה וסלילת שבילים המנגישים את המצודה למבקרים ולבעלי מוגבלויות. מעל מבנה המצודה הוקמה מרפסת דק "מרחפת" המשקיפה על האתר ועל קו החוף הסמוך. עם פתיחת המצודה לציבור במהלך מגפת הקורונה בישראל שבעקבותיה נאסר להתקהל וחתונות רבות באולמות אירועים בוטלו – העירייה אפשרה לזוגות בעיר לערוך שם חתונות בחינם.[5]
האתר מארח מסגרות חינוכיות וקבוצתיות לפעילות הסברתית וחווייתית על האתר והאזור – וכן ישמש כנקודת מוצא לסיור בפארק אקולוגי מצודת-ים אשדוד שנחנך באותה שנה בשטחי החולות שבסמוך, בהם נמצאים שרידי העיר אשדוד-ים, ובו מערכת שבילים ומתחמי מקלט לבעלי חיים. כמו כן, בקרבת המצודה ישנו חוף לא-מוכרז, אליו נוהגים להגיע נופשים רבים בחודשי הקיץ. במהלך כל השנה, מדי יום חמישי, עיריית אשדוד מפעילה במקום חזיון אור קולי המספר את סיפורה של אשדוד – החל מימי האדם הקדמון, דרך הפלשתים ועד ימינו. בערבים, המצודה מוארת ומושכת אליה מבקרים.[5]
ביקורת על השימור
על פרויקט השימור נמתחה ביקורת מצד תושבים בעיר וכן מצד עמותת עמק שווה.[6][7] בין היתר נטען שאת המרפסת שפוגעת באופיו של האתר מציגים כמגדל, שקשת וקיר שנבנו השנה מוצגים כטכניקת בנייה עתיקה, ושבורות המים כוסו באבנים. באופן כללי הושמעה הטענה כי אתר שהשתמר בצורה מרשימה איבד את יופיו והאותנטיות שלו בשל הפרויקט. חלק מתושבי העיר טענו לחוסר מחשבה מעמיקה ותכנון לוקה – מצד עיריית אשדוד, מצד רשות העתיקות שהייתה ממונה על עבודות השימור ומצד החברה לתיירות שהובילה את המיזם.
בקיץ 2023 החלו עבודות בנייה מטעם החברה העירונית לתיירות, להרחבת ואסדרת חניון הרכבים באתר וכן סלילת כביש ומסלול אופניים. בעקבות העבודות, נסגרה מאז כניסת הולכי הרגל מטיילת הספורט ע"ש רוברט חיים למצודה ולמצפה יוחאי. על אף שמטרת התוכנית היא הנגשת האתר, פעילי סביבה בעיר טענו כי העבודות פוגעות במצודה כפינת טבע פראי, ומתעשות אותה.[8]
|
עיינו גם בפורטל
פורטל אשדוד הוא שער לכל הנושאים הקשורים בעיר אשדוד. בפורטל תמצאו מידע נגיש אודות ההיסטוריה של העיר, אתריה והאנשים המרכיבים אותה, הרבעים וכל מה שיש לדעת אודות העיר הגדולה במחוז הדרום בישראל. |
- מצודת אשדוד ים, באתר למטייל
- מצודת אשדוד-ים וטיול מסומן בחולות, באתר למטייל, 17 באוקטובר 2022
משה גלעד, המסתורין של המצודה באשדוד נעלם, אך היופי נשאר, באתר הארץ, 29 ביולי 2020- מצודת אשדוד ים באתר תיירות אשדוד (עיריית אשדוד)
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
