מערך מופע
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
מערך מופע (באנגלית: Phased Array נקרא גם מערך אלומות, מערכי אנטנות סוקרים), בתורת הגלים ובפרט בתחומי המיקרוגל והטלקומוניקציה, הוא מערך מסודר של אנטנות אשר הבדלי מופע (Phase) ביניהן משמשים כדי לכוון קרינה אלקטרומגנטית על ידי חיזוק הקרינה בכיוון הרצוי ודיכוי הקרינה בכיוונים לא רצויים, ובכך ליצור למעשה אלומה כיוונית. תקשורת על בסיס מערך מופע הוצגה לראשונה בשנת 1905 על ידי זוכה פרס נובל קארל פרדיננד בראון שהדגים הגברה של תקשורת RF בכיוון מסוים[1][2]. במהלך מלחמת העולם השנייה השתמש לואיס אלוורז (גם הוא זוכה פרס נובל) במערך מופע למכ"ם הניתן לכוונון מהיר ל"צרכים יבשתיים", וסיוע לנחיתת מטוסים. באותו זמן בגרמניה בנתה GEMA את המכ"ם Mammut 1.[3]. מאוחר יותר טכנולוגיה זו אומצה עבור טלסקופי רדיו, וצוינה כסיבה להענקת פרס נובל לפיזיקה לאנתוני יואיש ומרטין רייל לאחר שמספר טלסקופים גדולים כאלו פותחו באוניברסיטת קיימברידג'. הרעיון אומץ למכ"מים, והוכלל גם באנטנות רדיו אינטרפרומטריות.