מעיין הוא מבוע של מי תהום מתוך האדמה. לרוב מדובר במי גשמים שחלחלו מפני הקרקע עד לשכבת קרקע אטומה (שכבת האקוויקלוד) המונעת את המשך החלחול. מים אלה זורמים על פני השכבה האטומה עד למוצא כלשהו אל פני השטח.
סוגי מעיינות
חלוקה לפי מנגנון נביעה
מעיינות נבדלים זה מזה על פי מנגנון הנביעה[1].
- מעיין שכבה – שבו האקווה והאקוויקלוד שמתחתיה נחשפים על פני השטח, למשל בצלע הר, ומי האקווה פורצים החוצה. מעיין עין גדי הוא מהסוג הזה.
- מעיין קארסטי (אנ') – נובע מתוך מחילות קרסטיות תת-קרקעיות המתפתחות בסלעי גיר ודולומיט. מעיין קארסטי מתאפיין בדרך כלל בשפיעת מים גדולה היכולה ליצור נחל איתן. נחלי הבניאס, הדן והחצבני נובעים ממעיינות קארסטים. לעיתים המעיין הקרסטי הוא מעיין פועם, שלו צורת אגירת מים כמו סיפון של כיור. כמות המים במעיינות כאלה תלויה בכמות הגשמים העונתית. הם מכילים אחוז גבוה מאוד של סידן, ומלחים שונים. מעיינות מהסוג הזה הם מעיין הגיחון ששמו קשור לכך שהוא "מגיח" מן האדמה, ועין פואר בוואדי קלט (בעברית: עין מבוע בנחל פרת).
- מעיין העתק – נובע לאורך העתק (סדק בסלע) שדרכו עולים המים מהאקווה אל פני השטח. מעיינות הגלבוע הם מעיינות מהסוג הזה.
- בישראל ישנו שילוב בין מעיינות קארסטיים ומעיינות העתק, דבר המתבטא במעיין חרוד ובמעיינות עמק בית שאן.[2]
- מעיין ארטזי – הפורץ בשל לחץ מים שנוצר בשכבות התת-קרקעיות.
חלוקה לפי סוג זרימה
- מעיין איתן – הזורם כל ימות השנה, לדוגמה: מעיינות הירקון.
- מעיין אכזב – מעיין שלא זורם כל השנה.
- מעיין מלאכותי – בחלק מהמעיינות ישנה התערבות מעשי ידי אדם, בחציבת נקבה מלאכותית לתוך המעיין, על מנת להגדיל את שטח הספיקה שלו ולהגביר את זרימתו. מעיינות כאלו מצויים בסטף וליפתא בקרבת ירושלים.
- מעיין חתום (מגילת שיר השירים, פרק ד', פסוק י"ב) בו ישנה סתימה של המעיין החיצוני, שנמצא לרוב מחוץ לעיר בוואדי, וחציבת נקבה פנימית שמטה את זרימת המים ומוליכה אותם לתחומי החומות של העיר כמו במעיין הגיחון. בשיטה זו מי המעיין אינם יכולים להישלט בידי אויב הצר על העיר.
בזמן הקדום חלק מהחקלאות בארץ ישראל התבססה על מעיינות. בריכת אגירה הייתה אוספת את המים שנבעו מהמעיין, ומשם היו תעלות השקיה שהזרימו את המים לשטח החקלאי באמצעות כוח הכבידה כאשר פתחו את הסכר של בריכת האגירה. שיטה זו מכונה בתנ"ך מעיין גנים (מגילת שיר השירים, פרק ד', פסוק ט"ו).
מי המעיינות נחשבים למים איכותיים וצלולים ונוהגים להפיק מחלקם מים מינרליים בבקבוקים. בספרות המעיין מסמל מקור נקי וטהור שלא מתלכלך ולא מתרפש.
מעיין מים מתוקים בים מלוח
מעיין מיוחד במינו בחוף הים התיכון מצוי בחוף דור. המים המתוקים נובעים מהים. המעיין נמצא במרחק מן החוף. עליו נבנה מבנה קדום, המונע את ערבוב מימיו עם מי הים.[3]
המעיין ביהדות
בספר ויקרא (יא, לו) נכתב: “אַךְ מַעְיָן וּבוֹר מִקְוֵה מַיִם יִהְיֶה טָהוֹר”. מתוך כך למדו חכמים שמי מעיין כשרים לטבילה גם בעת שהם זורמים, בניגוד למי מקווה שכשרים רק כשהם עומדים במקומם, משום שהמים כשרים כדרך שהם מתקיימים במצבם הטבעי.
מי גשמים יורדים מהשמיים, וכל עוד הם זורמים מצבם ארעי ולא קבוע, ורק כאשר ייקוו למקום אחד, הם מתקיימים ואפשר להשתמש בהם. לעומת זאת, מעיין הוא תמיד נובע וזורם, ובגלל שזה טבעו ודרך שימושו, גם כשמימיו זורמים הוא כשר לטבילה (משנה מסכת מקוואות פרק א, משניות ז-ח; שו”ע רא, ב).
דיני טבילה במעיין
מעיין שנפל לתוכו משקה בצבע, כמו יין אדום, למרות ששינה את מראה המים, בגלל שמי המעיין נחשבים "מים חיים" המעיין כשר לטבילה (בניגוד למקרה דומה במקווה).
בכדי שמעיין יחשב כשר הוא צריך שיעור ארבעים סאה לטבילת אדם, אלא שאם מי המעיין זורמים, מצרפים את כל מי המעיין ממקום נביעתו ועד סוף זרימתו לחישוב ארבעים סאה.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- מאגר מידע על מעיינות בישראל באתר המעיין הנובע
משה גלעד, עולה על גדותיו: פיתוח המעיינות מסכן את המערכת האקולוגית בישראל, באתר הארץ, 11 באוקטובר 2016- איתן לשם, המדריך הלא מלא למעיינות (הלא ממש) סודיים, באתר הארץ, 16 במאי 2021
- הרב אליעזר מלמד הלכות מעיין ומקווה באתר פניני הלכה
60 מעיינות יפים ונגישים בישראל, באתר mako, יולי 2022-
משה גלעד, התנהגות בעלי חיים בקרבת מקורות מים, באתר הארץ, 18 ביוני 2023 - מעיין, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
