ממלכה (טקסונומיה)

ממלכה היא הרמה השנייה הגבוהה ביותר במבנה ההירארכי של מיון עולם הטבע (טקסונומיה).

דרגה טקסונומית (טקסונומיה)

דרגות המיון המקובלות של עולם הטבע. בכתב ישר: דרגות ראשיות. בנטוי: דרגות משניות.

על־ממלכה ממלכה תת־ממלכה על־מערכה מערכה תת־מערכה על־מחלקה מחלקה תת־מחלקה אינפרא־מחלקה על־סדרה סדרה תת־סדרה אינפרא־סדרה על־משפחה משפחה תת־משפחה שבט תת־שבט סוג תת־סוג סקציה מין תת־מין זן/גזע

מיון ליניאוס

המיון המדעי-הראשון שנקט גישה מדעית ושיטתית למיון היצורים החיים נעשה על ידי לינאוס, מדען שוודי בן המאה ה-18.

בהצעתו הראשונית (במאה ה-18) של המדען השוודי קארולוס ליניאוס (קארל פון לינה) למיון עולם הטבע נכללו שתי ממלכות:

• צמחים. ממלכת הצמחים כללה גם אצות וחיידקים.
• בעלי חיים. ממלכת בעלי החיים כללה גם חד תאיים כפרוטוזואה.

עם הזמן התגלו יצורים^{[דרושה הבהרה]} שאותם לא ניתן היה לשייך לאף אחת משתי ממלכות הללו, ונוצר הצורך להוסיף ממלכות נוספות.

מיון אמצע המאה ה-20

בסוף שנות ה-60 של המאה ה-20 היה מקובל למיין את היצורים בעולם הטבע לחמש ממלכות:

• מונרה (Monera) שכללה חיידקים וכחוליות.
• פרוטיסטה (Protista) שכללה חד תאיים כפרוטוזואה.
• פטריות (Fungi).
• צמחים (Plantae) שכללה גם כמה קבוצות של אצות.
• בעלי חיים (Animalia).

בתחילת שנות ה-80 של המאה ה-20 שונה המיון ומרבית האצות הועברו לממלכת הפרוטיסטה. המיון לחמש ממלכות נותר כקודם.

מיון עדכני

שיטת המיון של ליניאוס מבוססת על דמיון בתכונות היצורים ובמראם. כיום, עם התפתחות הביולוגיה, הפכה שיטה זו למיושנת. שיטות מיון חדשות שהוצעו, מבוססות בעיקר על דמיון גנטי. כתוצאה מכך, קבוצות רבות של יצורים שנחשבו כיחידות עקביות, אינן עוד כאלה.

שיטות המיון המודרניות מחלקות את היצורים לשלוש על־ממלכות:

• חיידקים (Bacteria). יצורים חסרי גרעין.
• ארכאונים (Archaea). יצורים חסרי גרעין.
• איקריוטיים (Eukaryota). יצורים בעלי גרעין.

האיקריוטיים עצמם ממוינים:

• ממלכת חד-תאיים כפרוטוזואה.
• ממלכת בעלי חיים (Metazoa).
• ממלכת הצומח (Viridiplantae).
• ממלכת הפטריות (Fungi).
• ממלכת אצות ה-a.c.כלורופיל ("Chromista").

עם זאת, עד עתה לא הצליחה אף שיטה לתפוס את מקומו של מיון ליניאוס הנפוץ והביולוגים עדיין משתמשים בה רבות.