מלאכת מלבן
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
מְלֶאכֶת הַמְּלַבֵּן היא אחת מל"ט מלאכות האסורות בשבת, ביום טוב וביום כיפור, שעיקרה ניקוי הצמר לאחר גזיזתו והפיכתו ללבן על מנת שיוכל לשמש כחומר גלם לבגדים. במלאכת המשכן היה שימוש במלאכה זו כשלב בהכנת יריעות המשכן, הפרוכת ובגדי הכהונה. פעולת הליבון נעשית על ידי שטיפה מסיבית להסרת הלכלוך הדבוק בצמר, ושימוש במלבין לחיזוק הגוון הלבן.
תולדה של מלאכה זו היא מלאכת מכבס. להבדיל ממלבן שהוא תיקון והלבנת חומר הגלם עצמו, מכבס הוא הסרת לכלוך חיצוני שדבק בבגד תוך החזרת את צבעו האמיתי[1]. ההבדל בין האב לתולדה הוא שמלאכת מלבן שייכת רק בהלבנת הבגד ונעשית בכל אמצעי שרגילים להלבין בעזרתו, ואילו כיבוס שייך בין בהחזרת הבגד לצבע לבן ובין לשאר צבעים.