מכלל לאו אתה שומע הן

מכלל לאו אתה שומע הן הוא כלל בלוגיקה תלמודית. משמעותו היא שאם נאמר הצד השלילי של הדבר (אם לא A אז B) ניתן להסיק מכך על הצד החיובי (אם כן A אז לא B). ובצורתו ההפוכה, מכלל הן אתה שומע לאו: אם נאמר הצד החיובי (אם A אז B) ניתן להסיק מכך על הצד השלילי (אם לא A אז לא B). הכלל שנוי במחלוקת תנאים והוא גורר את הצורך בתנאי כפול.

דוגמאות לכלל זה

• תנאי כפול - לדעת רבי מאיר על תנאי להיאמר בצורה מפורשת וברורה, שאם הוא יקוים יחול המעשה ואם לא - לא. לעומת זאת לדעת רבי חנינא בן גמליאל אין צורך באמירת שני הצדדים של התנאי^[1].
• מגילת סוטה - נחלקו תנאים אילו פסוקים נכתבים במגילה שמוחקים לסוטה. לגבי הפסוק "אִם לֹא שָׁכַב אִישׁ אֹתָךְ וְאִם לֹא שָׂטִית טֻמְאָה תַּחַת אִישֵׁךְ הִנָּקִי מִמֵּי הַמָּרִים הַמְאָרֲרִים הָאֵלֶּה"^[2] נחלקו התנאים. התלמוד מבאר שתיבת "הינקי" נדרשת כמו "אם לא - חינקי"^[3].

יוצא מן הכלל

• לגבי איסור קללה פוסק הרמב"ם^[4] שאם הקללה הייתה קללה הבאה מכלל הדברים - אינו לוקה עליה משום קללה^[5]: "הייתה הקללה באה מכלל הדברים כגון שאמר אל יהי פלוני ברוך לה' או אל יברכהו אל וכיוצא בדברים אלו אינו לוקה"^[6].

קישורים חיצוניים

• מכלל לאו אתה שומע הן, באתר פורטל הדף היומי

הערות שוליים

1. תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף ס"א, עמוד א'.
2. ספר במדבר, פרק ה', פסוק י"ט.
3. תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף י"ז, עמוד א'. וראו שם ברש"י ובספר גור אריה למהר"ל במדבר פרק ה פסוק יט.
4. על פי פירושו למשנה, מסכת שבועות, פרק ד', משנה י"ג.
5. משנה תורה לרמב"ם, ספר שופטים, הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם, פרק כ"ו, הלכה ד'.
6. הדברים הובאו להלכה גם בשולחן ערוך, חושן משפט, סימן כ"ז, סעיף ב', וראו שם בביאור הגר"א סעיף קטן ט, שהדברים אינם מוסכמים.