מכון ז'בוטינסקי

מכון ז'בוטינסקי
מידע כללי
סוג	מוזיאון, מכון מחקר, ארכיון, הוצאה לאור
כתובת	ת.ד. 23110 תל אביב 61230, המלך ג'ורג' 38, תל אביב 63298
מיקום	תל אביב-יפו
מדינה	ישראל
מייסדים	יוסף פעמוני
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה	?–1931
תאריך פתיחה רשמי	1931
קואורדינטות	32°04′23″N 34°46′30″E
	www.jabotinsky.org
	מפת מיקום; מפה דינמית; (למפת תל אביב רגילה) מכון ז'בוטינסקי מכון ז'בוטינסקי מכון ז'בוטינסקי מפת מרכז __ תל אביב; [‌למפה דינמית של גוש דן וסביבותיו‌] ממזרח: __ בני ברק, __ רמת גן, __ גבעתיים; ממערב: הים התיכון

מכון ז'בוטינסקי בישראל הוא מכון העוסק בשימור מורשתה והסברתה של תנועת ז'בוטינסקי, אנשיה, מוסדותיה, ארגוניה ותולדותיה, ויוזם פעולות חינוכיות, מחקריות ותרבותיות להפצת המורשת הזאת. המכון שוכן במצודת זאב ברחוב המלך ג'ורג' 38, בתל אביב.

עובדות מהירות מידע כללי, סוג ...

סגירה

בראש המכון עומדת ניבה פון וייזל. יו"ר הכבוד של המכון הוא עוזי לנדאו. קודמיו היו יצחק שמיר ומשה ארנס.

הארכיון נבחר להיות כאחד משמונה ארכיונים הנכללים בפרויקט "רשת ארכיוני ישראל" של תוכנית מורשת במשרד ראש הממשלה.

המכון נוסד בשנת 1931 על ידי ד"ר יוסף פעמוני במטרה לאסוף תעודות, פרסומים ותצלומים הקשורים בזאב ז'בוטינסקי ובתנועה הרוויזיוניסטית. בשנת 1933 החליטו מוסדות התנועה הרוויזיוניסטית לאשרר את ההסכמה להקים מרכז ארכיוני של התנועה הרוויזיוניסטית. הוחלט אז ששמו יהיה "מוזיאון בית"ר". בפועל הוקם הארכיון על ידי יוסף פעמוני רק בשנת 1937.^[1]

בתחילה שכן המכון במבנה מעבדה של קופת חולים לאומית ברחוב נחלת בנימין 44 בתל אביב. ולאחר מכן עבר למרתף של בית "מצודת זאב" ברחוב המלך ג'ורג' 38 בתל אביב, ובהמשך לקומה הראשונה בבניין. ב-1947, זמן קצר לפני הוצאת תנועת הנוער בית"ר אל מחוץ לחוק בידי שלטונות המנדט הבריטי, שונה שמו של המוסד ל"מכון ז'בוטינסקי", וכך ניצל המכון מסגירה ומהחרמת כל רכושו.
ב-1958 הוכר המכון על ידי ממשלת ישראל כארכיון ציבורי ונרשם כעמותה הנהנית מתמיכה ממשלתית ומתרומות ידידים. בשנת 1989 נפתחה תצוגת הקבע שבו לקהל הרחב, אשר הוחלפו כעבור שנים בשני מיצגים אור-קוליים. ב-2015 העמידה קרן תל חי את קומת "עצמאות", היא קומה 2 בבית ז'בוטינסקי, לרשות מכון ז'בוטינסקי, אשר החל לשפץ אותה ולהכשירה להקמת מוזיאון ז'בוטינסקי החדש ואולם כינוסים. למכון אתר אינטרנט המנגיש מאות אלפי מסמכים וצילומים, ומביא מידע על הפעילות השוטפת המתנהלת בין כתליו.
יושבי הראש של מכון ז'בוטינסקי היו: יוסף פעמוני (1902–1966), משה הימלפרב (1952–1958), אלכסנדר גורביץ (1958–1963), יהודה בנארי (1964–1980), בן ציון קשת (1981–1984), אלי תבין (1984–1994), פלג תמיר (1994–2011) ומרדכי שריג (2011–2016). באפריל 2005 נתמנה למכון, לראשונה, מנכ"ל – יוסי אחימאיר, לשעבר ח"כ, מנהל לשכת ראש הממשלה ועיתונאי. בינואר 2017 הוא נבחר ליושב הראש התשיעי של המכון וכיהן בתפקידו זה עד לפברואר 2024, אז נבחרה במקומו ניבה פון וייזל, נכדתו של ד"ר בנימין זאב פון וייזל.

במכון שלושה אגפים עיקריים:

ארכיון בניהולו של ד"ר גיל וייסבלאי, ובו שמורים מיליוני מסמכים של ז'בוטינסקי ובני משפחתו ושל מנהיגי התנועה הרוויזיוניסטית ופעיליה, עולי הגרדום, אנשי המחתרות העבריות גולי אפריקה, הצ"ח (ההסתדרות הציונית החדשה), תנועת בית"ר וסניפיה בכל העולם, ברית הבריונים, אצ"ל, לח"י, הסתדרות העובדים הלאומית, קרן תל חי, ועדים וליגות (כגון ליגה עברית ימית, הוועד לשחרור האומה ועוד), עליה ב', ועליית אף על פי והתנועה הלאומית בארץ ובעולם, הצה"ר, והמפלגות הישראליות: תנועת החרות, גח"ל והליכוד.
אוסף המכון כולל: 18,000 כותרי ספרים, 1150 כותרים של עיתונים וכתבי עת (כולל גיליונות עיתונות התנועה הרוויזיוניסטית לפני קום המדינה), כ-2,200 כרזות של מחתרות אצ"ל ולח"י, כ-35,000 תצלומים, כ-300 דגלים, כ-1,300 קלטות וסלילים, וכ-600 תיקי עדויות, וכן אוספים של בולים, סמלים, גלויות, ציורים ופסלים ופרפרים. בספרייה שמורים כ-20 אלף כותרים, עיתוני התנועה וכתבי עת שלה. לרשות החוקרים עומד חדר עיון וצוות ארכיונאים. הארכיון קולט מדי שנה חומר דוקומנטרי רב, בעיקר מתרומת ותיקי התנועה הרוויזיוניסטית ופעילי המחתרות או מבני משפחותיהם. מסמכי הארכיון עוברים תהליכי דיגיטציה ושימור מתקדמים.

בשנת 2018 הגיע לידי הארכיון יומן של לב קוגן, חברו של זבוטינסקי לכיתה בגימנסיה של אודסה. היומן משקף את חייו של זבוטינסקי בעת היותו תלמיד בגימנסיה.^[2] בשנת 2020 הועבר למכון ארכיונו של משה ארנס, ובשנת 2021 ארכיונו של אריה אלטמן. יצוין במיוחד ארכיונו של ראובן הכט, הנשמר במלואו בארכיון של מכון ז'בוטינסקי.

מוזיאון בניהולה של יהודית נאור, המציג שתי תצוגות קבע אורקוליות בנושאים: "זאב ז'בוטינסקי - מעגל חיים" ו"הספורט הלאומי - עליית אף על פי". שמות התצוגות נקראו על שם כותרות מאמריו של ז'בוטינסקי, אשר התייחסו בין השאר לעליית אף על פי. התצוגות מושמעות בחמש שפות לפי בחירת המבקרים - בעברית, אנגלית, רוסית, צרפתית וספרדית.. בחדר העיון של המכון מוצגת תערוכת קבע: "היהודים שלי" של הפסלת לוקה וקס. בחדר ההרצאות מוקרנים סרטים דוקומנטריים מתקופת המאבק בשלטונות הבריטיים. המדריכה הראשית היא יעל יגר. במתחם המוזיאון מתקיימים ערבי העיון של המכון, פעמיים בחודש בממוצע, ומופעלות תוכניות מיוחדות לבני נוער בעיקר מן הפריפריה - "ז'בוטינסקי במרכז". המוזיאון משתף פעולה עם מוזיאון האצ"ל הנמצא באותו בניין. המכון מקיים ערבי עיון משותפים עם מוסדות מחקר אקדמי, כגון יד יצחק בן-צבי, המכון לחקר הציונות ע"ש חיים ויצמן באוניברסיטת תל אביב, מרכז מורשת מנחם בגין, יד ושם ואחרים, וכן עם המועצה לשימור אתרים. ליד המוזיאון פועל מחסן ספרים גדול בנושאי הציונות בכלל, והציונות הרוויזיוניסטית בפרט, המכיל ספרים חדשים כישנים, המוצעים למכירה לציבור.
מחקר אקדמי - ועדה אקדמית ובה חברים פרופסורים ודוקטורים ממוסדות שונים להשכלה גבוהה, בראשות פרופ' אריה נאור, יוזמת מחקרים והוצאתם לאור, ובוחנת את כתבי היד המוצעים כספרים, מאשרת הענקת פרסי מחקר לסטודנטים ולחוקרים מקרנות המכון, בטקס חגיגי הנערך אחת לשנה בסמוך ליום נפילתו של דוד רזיאל מפקד האצ"ל. בנוסף, מדי שנה מוענקים פרסי מחקר מקרנות המכון לסטודנטים, לתלמידי תיכון ולחוקרים. הנהלת המכון והוועדה האקדמית הכריזו בסוף 2012 על הענקת "מלגת ז'בוטינסקי" בסך 50 אלף ש"ח, הנושאת את שמם של רחל ופרופ' מנחם לוין, המוענקת אחת לשנה, לעבודת דוקטור בנושא הקשור לז'בוטינסקי ותנועתו, בסמוך לכ"ט בתמוז, יום פטירתו של ז'בוטינסקי, במסגרת אירוע "הרצאת ז'בוטינסקי" השנתית.

המכון משמש כבית הוצאה לאור של מחקרים, זיכרונות ופרסומים הקשורים לזאב ז'בוטינסקי ולתנועה הלאומית, בעברית, אנגלית וצרפתית, ופועלת בשיתוף פעולה עם הוצאות לאור אחרות. נכון לשנת 2019 ראו אור, במסגרת המכון ובעידודו, כמאה כותרים על תולדות עם ישראל, תולדות היישוב, הציונות, ההעפלה וכוח המגן העברי במאה ה-20.

כתבי זאב ז'בוטינסקי ותולדותיו

גולת הכותרת של ההוצאה לאור היא הוצאתם לאור של כתבי ז'בוטינסקי. כתביו המקובצים לפי נושאים שונים ראו אור במסגרת המכון מאז הקמתו, כגון קובץ מאמריו בעיתון ראזסוויט, שראו אור בארבעה כרכים אור בעריכת פרופ' יוסף נדבה, בשנים 1984–1986, או הקובץ עולמו של ז'בוטינסקי בעריכת משה בלע, יחד עם הוצאת סטימצקי בשנת 2002.

המכון החל להוציא לאור מהדורה חדשה, מהודרת ומוערת, של כתבי ז'בוטינסקי בעברית, בעריכתו הראשית של פרופ' אריה נאור. הכרך הראשון: לאומיות ליברלית א, יצא לאור ביולי 2013. לאחריו יצאו הכרכים: ארץ ישראל א, ארץ ישראל ב, היהודים והמלחמה, מצב האומה א, מצב האומה ב, העברית: שפה, תרבות, חינוך. מכון ז'בוטינסקי שותף גם להוצאה לאור של סדרת כל כתבי ז'בוטינסקי ברוסית בהוצאה לאור במינסק, ממנה ראו אור חמישה כרכים.
הוצאתן לאור של איגרות זאב ז'בוטינסקי, היא מפעל ביבליוגרפי רב-שפות, אשר יזם פרופ' דניאל קארפי. סך הכל ראו אור חמישה עשר כרכי איגרות, עם הוצאת הספרייה הציונית על-יד ההסתדרות הציונית העולמית בירושלים. בכל כרך מאות איגרות, מהודרות ומוערות, בעריכתו של ד"ר משה הלוי.
איש בסער – מסות ומחקרים על זאב ז'בוטינסקי, קובץ מחקרים בעריכתם של אבי בראלי ופנחס גינוסר, ראה אור במסגרת כתב העת עיונים בתקומת ישראל של מכון בן-גוריון לחקר ישראל, הציונות ומורשת בן-גוריון, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, מוסד הרצל לחקר הציונות ולימודה באוניברסיטת חיפה, מרכז מורשת מנחם בגין בירושלים ומכון ז'בוטינסקי, בשנת 2004.

תולדות התנועה הרוויזיוניסטית

ההתיישבות של התנועה הלאומית בשנים 1939 – 1977 שחיברה מינה גראור, ראה אור בשנת 1997.
גבורה והדרה – עולי הגרדום והזיכרון הישראלי שחיבר אמיר גולדשטיין, עם יד יצחק בן-צבי, ראה אור בשנת 2011.
העלילה הגדולה – לפני רצח ארלוזורוב ולאחריו שחיבר ח. בן ירוחם, ראה אור בשנת 1982.
אב"א אחימאיר והציונות המהפכנית' שערך יוסי אחימאיר, ראה אור בשנת 2012.
מלחמה בלי גבולות – התנועה הציונית הרביזיוניסטית וסוגיית העלייה לארץ ישראל בשנים 1930–1940 שחיבר יעקב טובי, ראה אור בשנת 2011.
"רק צעקה תגיע", אוצר הכרזות של מכון ז'בוטינסקי, שערך יורם א. שמיר, 2014

תולדות תנועת בית"ר

בית"ר בארץ ישראל, 1925–1947 שחיברה אסתר שטיין-אשכנזי, עם הוצאת הספרייה הציונית על-יד ההסתדרות הציונית העולמית, ראה אור בשנת 1997.
בית"ר בשארית הפליטה 1945–1948 שחיבר חיים לזר-ליטאי, עם מוזיאון הלוחמים והפרטיזנים, ראה אור בשנת 1997.

תולדות האצ"ל והלח"י

הארגון הצבאי הלאומי (אצ"ל) שחיבר פסח גני, ראה אור בשנת 1983.
הארגון הצבאי הלאומי בארץ ישראל – אוסף מקורות ומסמכים בעריכתו של ד"ר יצחק אלפסי, ראה אור בשישה כרכים, בשנים 1997–2005.
פרקליטיהם של לוחמי חרות שחיבר יצחק גוריון, ראה אור בשנת 1973.

תולדות השואה ושארית הפליטה

מצדה של ורשה – הארגון הצבאי היהודי (אצ"י) במרד גטו ורשה Z.Z.W שחיבר חיים לזר-ליטאי ראה אור בשנת 1963, עם מוזיאון הלוחמים והפרטיזנים, בשנת 1983, ובשנת 2013.
"נשבעים לחסל את הגלות" – התנועה הרביזיוניסטית מסוף מלחמת העולם השנייה ועד הקמת המדינה שחיברה אסתר שטיין-אשכנזי, ראה אור בשנת 2011.

תולדות ההעפלה

אף-על-פי – ספר עליה ב' שחיבר חיים לזר-ליטאי, ראה אור בשנת 1957.

ספרי יען על הציונות הרוויזיוניסטית

ביבליוגרפיה שימושית על ניל"י, ברית הבריונים, הארגון הצבאי הלאומי, לוחמי חרות ישראל בעריכת יעקב עמרמי (יואל), כרך ב' ראה אור בשנים 1975–1990 (כרך א' ראה אור בהוצאת הדר והמדרשה הלאומית ע"ש אריה בן-אליעזר, בתל אביב בשנת תשל"ה-1975).
ימי הצה"ר – כרונולוגיה של התנועה הרביזיוניסטית 1923–1949 בעריכתה של מינה גראור, ראה אור בשנת 2013.

מכון ז'בוטינסקי הוציא לאור עד 2017 את הביטאון "חדשות המכון" אחת לשלושה חודשים ובו מידע על הפעילות השוטפת במכון ועל חידושי המחקר ההיסטורי של תנועת ז'בוטינסקי.^[3] בעבר, הודפס הביטאון ונשלח לידידי המכון ולמתעניינים בו בישראל ומחוצה לה. לאחר סגירתו, מתמקדת עיקר הפצת המידע מטעם המכון ברשתות החברתיות, בדף הפייסבוק של המכון ובמידעון ששולח המנכ"ל לכל תפוצת המכון בדוא"ל.

למכון אתר אינטרנט, שבאמצעותו ניתן להגיע למאות אלפי מסמכים ותמונות ולקבל מידע על הפעילות בארכיון ובמוזיאון המכון. אתר נוסף שהמכון מפעיל, באנגלית, משנת 2009, מוקדש למלחמה באנטישמיות ובאנטישמיות החדשה, בשם: fighthatred.

פרופ' ארווין קוטלר נושא את "הרצאת ז'בוטינסקי" (2013)
בית"רים במכון ז'בוטינסקי בתל אביב (2013)
ערב לזכרו של יצחק שמיר במכון ז'בוטינסקי
מדים ועיטורים צבאיים מהצבא הבריטי של זאב ז'בוטינסקי, מוצגים בתצוגת הקבע במכון ולצדם: נכדו זאב ז'בוטינסקי ובתו
דגלי בית"ר מוצגים בתצוגת הקבע במכון מכון ז'בוטינסקי בתל אביב