מינדן
עיר בגרמניה מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיר בגרמניה מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מינדן (בגרמנית: Minden, ⓘⒾ) היא עיר במדינת נורדריין-וסטפאליה שבגרמניה. העיר נמצאת במחוז מינדן-ליבקה ויושבת על נהר וזר. אוכלוסיית העיר מונה כ-82,000 תושבים. מינדן היא העיר המרכזית במחוז מינדן-לובקה, המהווה חלק מנפת דטמולד. העיר ידועה בזכות מיקומה על הצטלבות נהר הווזר ותעלת מיטלאנד (Mitteland, "מרכז הארץ").
| |||
כיכר העירייה | |||
מדינה | גרמניה | ||
---|---|---|---|
מדינה פדרלית | נורדריין-וסטפאליה | ||
ראש העיר | מיכאל יקה (SPD) | ||
שטח | 101.12 קמ"ר | ||
גובה | 42 מטרים | ||
אוכלוסייה | | ||
‑ בעיר | 83,076 (31 בדצמבר 2022) | ||
קואורדינטות | 52°17′18″N 8°55′00″E | ||
https://www.minden.de/ | |||
העיר מינדן מופיעה לראשונה בכתובים ברישומי שליטי האימפריה הפרנקית בני השושלת הקרולינגית בשנת 798. קרל הגדול ייסד את בישופות מינדן בסביבות שנת 800. העיר זכתה לכתב זכויות עירוני בשנת 977. במהלכה של מלחמת שלושים השנים (1618-1648) נכבשה העיר בין השנים 1625–1634 על ידי כוחות קיסר האימפריה הרומית הקדושה הקתוליים. בשנת 1634 הטילו הכוחות הפרוטסטנטיים של ממלכת שוודיה מצור על העיר וכבשו אותה. כריסטינה, מלכת שוודיה העניקה לעיר אוטונומיה מלאה בניהול העניינים העירוניים. בשנת 1648, בעקבות חתימת שלום וסטפאליה, עברה השליטה בעיר ובבישופות מינדן כולה לידי ממלכת ברנדנבורג ומאוחר יותר לידי יורשתה - פרוסיה.
ב-1 באוגוסט 1759 התחולל בשערי העיר קרב מינדן, אחד הקרבות המכריעים במלחמת שבע השנים. בשנת 1806 כבש הצבא הצרפתי את העיר מינדן. בין השנים 1807–1810 השתייכה העיר לממלכת וסטפאליה - מדינה גרורה של צרפת. משנת 1810 ועד 1813 סופחה העיר ישירות לצרפת, עד ששבה לשלטון פרוסי עם תבוסתו הסופית של נפוליאון בקרב העמים בלייפציג. בשנות השלטון הפרוסי הפכה מינדן לעיר מבצר, דבר שעיכב מאוד את התפתחותה.
במהלכה של מלחמת העולם הראשונה הוקם בעיר מחנה שבויים גדול. ב-24 ביוני 1922 פרצו בעיר מהומות בעקבות רצח המדינאי הגרמני-יהודי ולטר רתנאו, ועסקים רבים המזוהים עם פעילי ימין הושחתו. בשנות מלחמת העולם השנייה הופצצה העיר על ידי בעלות הברית לנוכח חשיבותה של העיר כמוקד תחבורה ותעשייה, ומרכז העיר נחרב בחלקו הגדול. העיר שוחררה על ידי הצבא הבריטי אשר הקים בו בסיסי קבע שפונו בהדרגה עד לסוף שנות ה-90. לאחר המלחמה איבדה העיר את מעמדה כמרכז אדמיניסטרטיבי.
מינדן ממוקמת על קו הנובר-מינדן ומינדן-האם המהווים חלק מהקו הראשי המחבר בין חבל הרוהר וקלן לברלין, ובין אמסטרדם וברלין. העיר סמוכה לכביש המהיר A2 המחבר בין קלן וברלין. בעיר ממוקמים כמה נמלי נהר חשובים לאורך תעלת מיטלנד ומשמשים את התעשייה המקומית. בעיר מצויים מטותיהם של שני תאגידים תעשייתיים חשובים, יצרנית הקפה ומוצרי הבית מליטה (Melita) ויצרנית הרכיבים האלקטרוניים ואגו (Wago) המעסיקה למעלה מ-4,600 עובדים ברחבי העולם. במינדן פועל סניף של אוניברסיטת בילפלד המתמקד במקצועות טכניים כאדריכלות והנדסה.
חלקים נרחבים מהעיר העתיקה של מינדן נחרבו במלחמת העולם השנייה כמו גם במסגרת פעולות שונות לחידוש פני העיר משנות החמישים ואילך. העיר איננה משופעת במבנים ראויים לציון או מתחמים בעלי חשיבות ארכיטקטונית משמעותית. ראויים לציון הקתדרלה בסגנון הרומנסקי-גותי המוקדשת לגורגוניוס הקדוש; כנסיות שמעון הקדוש; מרטיני הקדוש; מריה; ויוהאניס הקדוש הגותיות, וכנסיית פטרי הבארוקית. אכסדרת העמודים הגותית של בית העירייה הישן של מינדן שרדה הפצצה כבדה במהלכה של מלחמת העולם השנייה ושולבה בבניין העירייה המשוחזר. המוזיאון המקומי של מינדן מורכב משורת בתים טיפוסיים, ומציג מוצגים הקשורים בהיסטוריה העירונית. במבנה השלטון המחוזי לשעבר שוכן ארכיון העיר והמחוז מינדן-ליבקה. בין היתר ניתן למצוא בו את "כרטסת היהודים" שהוכנה על ידי המשטרה המקומית בשנות השלטון הנאצי.
מינדן משופעת בשרידים לעברה כעיר מבצר פרוסית. בעיקר בגדה המזרחית של נהר הווזר נותרו רבים מהביצורים המקוריים מאמצע המאה ה-19 כמו גם קסרקטינים ומבני שלטון. עם פירוקה של חומת העיר בשלהי המאה ה-19 הוקפה העיר העתיקה בגן ציבורי גדול המכונה "גלסיס". הודות לעברה כעיר מבצר פרוסית חשובה הוקם בעיר מוזיאון להיסטוריה של פרוסיה, אך הוא סגור עד להודעה חדשה בשל קשיים כלכליים.
האזור שלגדות נהר הווזר משמש את העיר כריאה ירוקה. בין היתר ממוקמים לגדותיו של הנהר אצטדיון כדורגל, בריכת שחיה, חוף רחצה, אתר קמפינג ומגרש מיני-גולף.
האתר הייחודי ביותר במינדן הוא "מחלף המים", נקודת ההצטלבות של תעלת מיטלאנד עם נהר הווזר. צפונית לעיר העתיקה של מינדן זורמת תעלת מיטלנד בגשר עצום ממדים מעל נהר הווזר. באתר קיים מרכז מבקרים קטן הסוקר את תולדות התעלה ואת מאפייניה הטכניים. הפלגה בין התעלה והנהר, המשולבת לעיתים בנסיעה ברכבת קיטור היסטורית מהווה גם היא אטרקציה תיירותית פופולרית.
קהילה יהודית התקיימה במינדן החל מהמאה ה-13. במאה ה-19 החלה הקהילה לגדול במהירות, ומנתה כ-400 חברים. בשנת 1850 התפצלה הקהילה לשתי קהילות, קהילה קונסרבטיבית וקהילה רפורמית, ששנה לאחר מכן, בעקבות בוררות בין הצדדים, חזרה להיות "קהילה מאוחדת" (גר'). בתקופת השלטון הנאצי היגרו רבים מבני הקהילה, אך רבים שולחו מזרחה ונספו, בין היתר בריגה. המשלוח הראשון של יהודים מנפת מינדן יצא ב-13 בדצמבר 1941 מלשכת ה-גסטאפו בבילפלד לריגה. בשלהי המאה ה-19 נחנך במרכז העיר העתיקה בית כנסת גדול שהוחרב בליל הבדולח. בשנות ה-50 הוקמה הקהילה היהודית מחדש על ידי יהודים מקומיים ששבו אליה בתום המלחמה. בשנת 1958 נחנך בית הכנסת החדש במיקום בו עמד בית הכנסת שנחרב. הקהילה היהודית במינדן מונה כ-100 חברים, רובם מהגרים ופליטים מארצות ברית המועצות לשעבר. מוסדות הקהילה כוללים בית כנסת, בית הקהילה ובו "אולם הסובלנות" ולוח זיכרון לבני הקהילה שנספו בשואה, ובית קברות פעיל. בנוסף אחראית הקהילה לכעשרה בתי קברות יהודיים בלתי פעילים במחוז מינדן-לובקה.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.