המונח "ק"ג" מפנה לכאן. לערך העוסק בשנה העברית ה'ק"ג, ראו ה'ק"ג.
בהשאלה, בחיי היום יום, כשאומרים "קילוגרם" מתכוונים לעיתים לקילוגרם-כוח, שהיא יחידת משקל (כלומר, יחידת כוח). בניגוד למסה, המשקל אינו תכונה של החומר, שכן המשקל של גוף בן קילוגרם אחד משתנה בהשפעת כוח הכבידה שפועל על הגוף.
בשנת 2005, לאחר שהתברר שבמרוצת הזמן, מסת המוט משתנה ביחס לשכפוליה, גם אם באופן זעיר (כדי מסת גרגר חול), המליצה הוועדה הבינלאומית למידות ולמשקלות (אנ') להגדיר מחדש את הקילוגרם באמצעות קבועים אוניברסליים, ובכך להבטיח הגדרה התקפה בכל תנאי.[2]
הגדרה זו קושרת את הקילוגרם לשלושה קבועים אוניברסליים בפיזיקה: קבוע פלאנק, מהירות האור וקבוע המבנה הדק, כך שהקילוגרם החדש לא יכול להשתנות לעולם (בהנחה שקבועי הטבע אינם משתנים).
את הקילוגרם החדש ניתן למדוד באמצעות מכשיר הנקרא מאזני קִיבְּל(Kibble balance).[5]
בעבר הבדילו בין קילוגרם-מסה לבין קילוגרם-כוח: קילוגרם-כוח (קג"כ) אחד הוגדר ככוח שאיתו כדור הארץ מושך מסה של קילוגרם-מסה (קג"מ) אחד, קרי 9.81 ניוטון. כיום מונחים אלה כבר לא בשימוש, והמינוח "קילוגרם" משמעו קילוגרם-מסה.
קילוטון = אלף טון, או גרם. בהשאלה, קילוטון משמש לרוב כיחידת מידה לעוצמת פיצוץ גרעיני: פיצוץ בעוצמת קילוטון הוא שווה ערך לעוצמת פיצוץ קילוטון של חומר הנפץ TNT.