תהילים צ"ב

"מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת" הוא מזמור צ"ב (הפרק ה-92) בספר תהילים הנאמר בקבלת שבת לאחר שירת הפיוט לכה דודי. הוא נאמר גם בתפילת שחרית של שבת ושל חגים.

תהילים צ"ב מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת
א מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת: ב טוֹב לְהֹדוֹת לַה' וּלְזַמֵּר לְשִׁמְךָ עֶלְיוֹן: ג לְהַגִּיד בַּבֹּקֶר חַסְדֶּךָ וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת: ד עֲלֵי עָשׂוֹר וַעֲלֵי נָבֶל עֲלֵי הִגָּיוֹן בְּכִנּוֹר: ה כִּי שִׂמַּחְתַּנִי ה' בְּפָעֳלֶךָ בְּמַעֲשֵׂי יָדֶיךָ אֲרַנֵּן: ו מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ ה' מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ: ז אִישׁ בַּעַר לֹא יֵדָע וּכְסִיל לֹא יָבִין אֶת זֹאת: ח בִּפְרֹחַ רְשָׁעִים כְּמוֹ עֵשֶׂב וַיָּצִיצוּ כָּל פֹּעֲלֵי אָוֶן לְהִשָּׁמְדָם עֲדֵי עַד: ט וְאַתָּה מָרוֹם לְעֹלָם ה': י כִּי הִנֵּה אֹיְבֶיךָ ה' כִּי הִנֵּה אֹיְבֶיךָ יֹאבֵדוּ יִתְפָּרְדוּ כָּל פֹּעֲלֵי אָוֶן: יא וַתָּרֶם כִּרְאֵים קַרְנִי בַּלֹּתִי בְּשֶׁמֶן רַעֲנָן: יב וַתַּבֵּט עֵינִי בְּשׁוּרָי בַּקָּמִים עָלַי מְרֵעִים תִּשְׁמַעְנָה אָזְנָי: יג צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח כְּאֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּה: יד שְׁתוּלִים בְּבֵית ה' בְּחַצְרוֹת אֱלֹהֵינוּ יַפְרִיחוּ: טו עוֹד יְנוּבוּן בְּשֵׂיבָה דְּשֵׁנִים וְרַעֲנַנִּים יִהְיוּ: טז לְהַגִּיד כִּי יָשָׁר ה' צוּרִי וְלֹא (עלתה) עַוְלָתָה בּוֹ:

חיבורו

לפי חז"ל אדם הראשון חיבר את המזמור כשבח על כך שניצל ממיתה על חטאו בזכות השבת שסינגרה עליו. לאחר מכן לפי רבי ישמעאל המזמור נשכח ומשה רבנו חידש אותו^[1]. כותרתו של המזמור נדרשת בברכת יוצר של יום השבת כאילו "יום השבת" עצמו הוא מחברו של המזמור^[2].

תוכן המזמור

תוכן המזמור הוא תיאור שמחתו של המשורר במעשיו של הקדוש ברוך הוא ובסיפור שבחיו. המזמור מדבר על הצדיקים והצלחתם, לעומת הרשעים שהצלחתם היא רגעית וחולפת. מזמור שיר ליום השבת היה מושר על ידי הלוויים בעת הקרבת קרבן התמיד של יום השבת. חז"ל נתנו את טעמם לאמירת מזמור זה בשבת; "מזמור שיר לעתיד לבוא ליום שכלו שבת ומנוחה לחיי העולמים".

זמן אמירתו

המזמור נאמר בפסוקי דזמרא של חג ושבת^[3], והוא מנהג ארץ ישראלי קדום^[4].

מזמור זה הוא הגרעין הראשון של טקס קבלת שבת שהתפתח על ידי מקובלי צפת במאה השש עשרה^[5]. מנהג ייחודי קיים בבית הכנסת אלטנוישול בפראג, שם אומרים עד היום את המזמור בקבלת שבת שתי פעמים.

מזמור זה הוא גם שיר של יום של שבת.

בקהילות הספרדים וקצת קהילות אשכנז, הוא נאמר גם אחרי קריאת התורה של מנחה בשבת.

בתרבות

• מזמור שיר ליום השבת - דודי קאליש מתוך אלבומו אשר בחר בנו, 2020
• מזמור שיר ליום השבת - גלעד פוטולסקי ולהקת שלהבת^[6].
• מזמור שיר ליום השבת - הרב שלמה קרליבך^[7].
• מזמור שיר ליום השבת - ניגון שהולחן על ידי הרב שלום ברוכשטט^[8] לרגל יום הולדתו ה-91 של הרבי מליובאויטש^[9].
• מזמור שיר ליום השבת - לחן של חיים בנט, ביצוע של שלמה כהן באלבום א שבת טיש
• כי שימחתני - שיר של הזמר מוטי שטיינמץ בלחן של שמשי ניימן, מתוך אלבומו הנשמה בקרבי^[10].
• ואמונתך - פיני איינהורן, עיבוד שימי קסלר, 2017^[11]
• להגיד בבוקר חסדך - שיר של הרב שלמה קרליבך^[12].
• מה גדלו - יששכר גוטמן בלחן של ישראל באדאנסקי באלבום טביעת אצבע.
• צדיק - יעקב יהודה דסקל באלבום קבלת שבת.
• צדיק כתמר - בלחנו של לואי לבנדובסקי.^[13]

גלריה

• 
  המזמור בתרגום התנ"ך של לותר משנת 1768

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא תהילים צ"ב בוויקישיתוף

• תהילים צ"ב באתר 929 - תנ"ך ביחד
• מזמור תהילים צ"ב, באתר הפיוט והתפילה

הערות שוליים

1. פרקי דרבי אליעזר פרק יט
2. "וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי מְשַׁבֵּֽחַ וְאוֹמֵר: מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת, טוֹב לְהוֹדוֹת לַיְיָ" (נוסח ברכת יוצר לשבת)
3. בקצת קהילות, משמיטים את הפסוק הראשון ביום טוב שחל בחול. עיין הלל משה סרמוניטה ואנג'לו מרדכי פיאטילי, מחזור לפסח כמנהג בני ברומא כפי הנהוג בירושלים, ירושלים תשע"ה, עמ' 56.
4. פליישר, עזרא. תפילה ומנהגי תפילה ארץ-ישראליים בתקופת הגניזה. ירושלים: מאגנס, תשמ"ח
5. קימלמן, ראובן. 'לכה דודי' וקבלת שבת, המשמעות המיסטית, ירושלים: מאגנס, 2002. נציין שמזמור זה נמצא בכמה מנהגים אפילו קודם שנתקנה קבלת שבת. לדוגמה, הוא נמצא במחזור ויניציאה רפ"ג שאין בו את שאר קבלת שבת.
6. מזמור שיר ליום השבת, גלעד פוטולסקי להאזנה באתר יוטיוב.
7. מזמור שיר ליום השבת, הרב שלמה קרליבך, להאזנה באתר יוטיוב.
8. הניגון בביצועו של המלחין לצפייה באתר יוטיוב.
9. הניגון להאזנה.
10. כי שימחתני בערוץ היוטיוב הרשמי של מוטי שטיינמץ
11. ואמונתך, בביצוע פיני איינהורן, וידאו קליפ של השיר באתר יוטיוב (אורך: 6:14), 13 באוגוסט, 2017
12. להגיד בבוקר חסדך, שלמה קרליבך, יוטיוב
13. צדיק כתמר בלחנו של לואי לבנדובסקי, פסטיבל הזמיר 2015, באתר youtube