מדרש לקח טוב
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
מדרש לקח טוב, המכונה גם פסיקתא זוטרתא, הוא ביאור על חמשת חומשי תורה ועל חמש מגילות על פי מדרשי התלמוד: מכילתא, ספרא, ספרי ויתר המדרשים הקדומים. שמו של הקובץ נובע מכך שכל עניין הנדון בו פותח בתיבה "בטוב" או "בטובה".
עובדות מהירות מידע כללי, מאת ...
מידע כללי | |
---|---|
מאת | טוביה בן אליעזר |
שפת המקור | עברית |
סוגה | הספרות המדרשית |
נושא | פרשנות המקרא |
הוצאה | |
עורך | שלמה בובר |
קישורים חיצוניים | |
ויקיטקסט | מדרש לקח טוב |
סגירה
המדרש חובר בידי ר' טוביה בן אליעזר, בן המאה ה-11 והמאה ה-12. אף שעיקר החיבור (יסודו) חובר על ידי רבי טוביה ברבי אליעזר, יש חלקים בספר שהוספו על ידי תלמידיו, כמו שמוזכר בכמה מקומות מאמרים בשמו, שייתכן שנכתבו אף לאחר מותו (כגון: ויקרא ב א, דברים ז יג, דברים יא כו).