מבחן טיורינג

מבחן טיורינג הוא כינוי למבחן שהציע אלן טיורינג בשנת 1950, במאמר^[1] (אנ') שפרסם בכתב העת Mind, כמדד אפשרי למידה שבה יש למכונה כלשהי אינטליגנציה. במקור טיורינג כינה מבחן זה "משחק החיקוי" (באנגלית: imitation game). המבחן נעשה בדרך הבאה: חוקר מקיים דיאלוג בשפה טבעית עם שני גורמים סמויים מעיניו, האחד אדם והשני מכונה. אם החוקר אינו מסוגל לקבוע בביטחון מי האדם ומי המכונה, אז המכונה עברה בהצלחה את המבחן. כדי לפשט את המבחן, הוא נערך בערוץ תקשורת טקסטואלי בלבד.

איור המתאר את מבחן טיורינג

מטרת הניסוי הוא לבדוק האם מערכת של בינה מלאכותית הגיעה לרמה של מוח אנושי. טיורינג הציע מבחן זה כתחליף לשאלה הטעונה רגשית, "האם מכונות מסוגלות לחשוב?" (שאלה שאליה התייחס מאוחר יותר מדען המחשב אדסחר דייקסטרה, ואמר "השאלה האם מחשב יודע לחשוב דומה לשאלה האם צוללת יודעת לשחות", וגם טיורינג עצמו ציין שהיא "כה חסרת משמעות שאין טעם לדון בה"^[2]).

קשה לצפות מתי תהיה מכונה שתעבור את "מבחן טיורינג", אך בגרסה מוגבלת של מבחן זה, שבה השאלות מוגבלות לתחום צר מסוים, ניתן להצביע כבר היום על תחומים שבהם יכולתו של המחשב אינה נופלת מזו של האדם (אם כי ניתן לטעון שגם מצב זה אינו מהווה הצלחה במבחן טיורינג). דוגמה לתחום כזה היא משחק השחמט, שבו תוכנת השחמט כחול עמוק של IBM ניצחה את גארי קספרוב בשנת 1996, גדול השחמטאים אז. דוגמה עם תחום מעט יותר רחב היא הצלחתו של המחשב ווטסון (Watson) בשעשועון הטריוויה ג'פרדי! (!Jeopardy) (הגרסה המקורית האמריקאית ל"מלך הטריוויה" ששודרה בישראל).

פרס לובנר ניתן מדי שנה למפתח של תוכנית שיחה, ובו זוכה התוכנית שנחשבת לאנושית ביותר (בהתאם למבחן טיורינג) באותה שנה. בשנת 2008 התוכנית הזוכה הצליחה לשטות ברבע מהשופטים^[3]. הפרס שנוי במחלוקת בקהילת חוקרי האינטליגנציה המלאכותית, ומרווין מינסקי- מאבות תחום הבינה המלאכותית - קרא לבטלו בטענה שאינו תורם להתפתחות התחום.

אחת התוכנות שהשתתפה במספר תחרויות היא "יוג'ין גוסטמן" (Eugene Goostman) המדמה ילד בן 13 מאוקראינה (שאינו דובר אנגלית כשפת אם). בתחרות ב-2014 טען מארגן התחרות קווין ווריק כי היא ראויה לתואר התוכנה הראשונה שעברה את מבחן טיורינג, שכן שיטתה ב-33% מהשופטים (10 מתוך 30^[4]) ששוחחו עימה 5 דקות^[5]. טענה זו זכתה לביקורת רבה בקהילת החוקרים^[6].

שימוש מעשי במבחן טיורינג

התגוננות מפני בוט בוויקיפדיה העברית

אתרי אינטרנט המעוניינים לוודא שהמשתמש שמולם הוא אדם ולא בוט, נותנים למשתמש מעין מבחן טיורינג, שאדם יעבור אותו בקלות, אך בוט יתקשה בכך. טכניקה נפוצה לכך היא הצגת טקסט קצר בגופן משובש, תוך דרישה להקליד את הטקסט בשדה המתאים. מבחן כזה מכונה CAPTCHA (ראשי תיבות של Completely Automated Public Turing test to tell Computers and Humans Apart).

תפיסתו של טיורינג בנוגע למבחן

במאמר שבו מציג טיורינג את המבחן, הוא טוען לגביו שתי טענות עיקריות: א. שעלינו להתייחס לשאלה "האם מכונות יוכלו לעבור את המבחן" במקום לשאלה "האם מכונות יוכלו לחשוב". ב. שמכונות יעברו בעתיד את המבחן, כנראה בתוך כ-50 שנה מעת כתיבת המאמר. טיורינג מציין במאמר שאין בנמצא הרבה טיעונים חיוביים על-מנת לתמוך בעמדותיו אלה, ותחת זאת הוא מציג התנגדויות רבות שניתן להעלות נגד טענותיו, ומשיב להן. בין ההתנגדויות העיקריות שטיורינג מציג:

• ההתנגדות המתמטית (The Mathematical Objection) - הטענה שיש להסיק מתוצאות מסוימות מהלוגיקה המתמטית, ובהן משפטי גדל ומשפטי האי-כריעות של טיורינג עצמו, שהחשיבה האנושית בהכרח עושה משהו שהוא מעבר לחישובי (כלומר, משהו שלא יכול להיעשות על ידי מחשב כלשהו, או מכונת טיורינג). זאת, כיוון שניתן להוכיח שמכונת טיורינג (או כל מכונה הפועלת על פי קבוצה סופית של חוקים) לא יכולה להנפיק את כל אמיתות המתמטיקה, ואילו אצל מתמטיקאים אנושיים לא ידוע על מגבלה כזו. בשנים האחרונות מתקיים דיון אקדמי בנוגע לתשובתו של טיורינג להתנגדות זו.^[7][8][9]
• ההתנגדות של עדה לאבלייס (Lady Lovelace's Objection) - הטענה כי מכונות לא יכולות להציג דבר מקורי משלהן, אלא רק למלא הוראות.
• התנגדויות הנוגעות לתודעה (Argument From Consciousness) - התנגדויות המשתמשות בקיומה של התודעה כדי לטעון שמכונות לא יוכלו לבצע את מה שמבצעת החשיבה האנושית.
• התנגדויות הנשענות על אי-יכולות שונות (Arguments from various disabilities) - התנגדויות המציגות דוגמה לדבר ספציפי שמכונות, לטענת מציגי ההתנגדות, לא יוכלו לעשות. בין הדוגמאות שטיורינג מונה - נטען שמכונות לעולם לא יוכלו: לטעות, ללמוד מניסיון, לגלות יוזמה, להשתמש כהלכה במילים, לעשות משהו חדש לגמרי, לחשוב על עצמן ועוד.

ביקורת ופרשנויות חליפיות

מבחן טיורינג נתפס באופן מסורתי כמבחן התנהגותי לאינטליגנציה. על רקע זה נמתחה במהלך השנים ביקורת על המבחן, בטענה שהוא אינו מלמד דבר על יכולתה של המכונה להבין. להמחשת טענה זו הביא הפילוסוף ג'ון סרל את דוגמת "החדר הסיני": אדם הדובר אנגלית בלבד יושב בחדר נעול, ובידו ספר המכיל הוראות באנגלית ובהן תשובה בסינית לכל שאלה בסינית. האדם מקבל שאלה בסינית דרך חריץ בדלת החדר, ובאמצעות הספר שברשותו מחזיר תשובה בסינית. לצופה מבחוץ ייראה אדם זה כמבין סינית (כלומר הוא עובר גרסה מוגבלת של מבחן טיורינג), אולם ברור לכל - אומר סרל - שאדם זה כלל אינו מבין סינית, ואין לו שמץ של מושג על משמעות השאלות ומשמעות התשובות. הוא פועל בצורה טכנית בלבד, על פי ההוראות שבספר.

במהלך השנים הוצעו מספר פרשנויות חליפיות לדבריו של טיורינג אודות משחק החיקוי. לדעת דיאן פראודפוט, טיורינג ראה אינטליגנציה (או חשיבה) כתכונת תלוית-תגובה (response dependent), וסבר שיצור בעל אינטליגנציה הוא יצור שנתפס/נחווה על ידי אדם ממוצע כיצור אינטליגנטי; השופט במשחק החיקוי אמור לייצג את האדם הממוצע^[10]. ברנרדו גונקלבס טוען שמשחק החיקוי הוא ניסוי מחשבתי שבאמצעותו טיורינג מעביר את תפיסת עולמו לגבי טבעה של החשיבה^[11]. שלמה דנציגר משלב את שתי הגישות ומציע פרשנות סוציו-טכנולוגית, לפיה טיורינג ראה את משחק החיקוי לא כמבחן אינטליגנציה אלא כאתגר טכנולוגי שפיצוחו יהיה כרוך בשינוי האופן שבו מכונות נתפסות על ידי בני האדם^[12].

ראו גם

• וולפרם אלפא - מנוע חיפוש חישובי, שעונה על שאלות במגוון תחומים

לקריאה נוספת

• רון אהרוני, "מבחן טיורינג", בספר: יוחאי עתריה וגיל מרקוביץ (עורכים), 2001: אודיסיאה בחלל - קובץ מאמרים לציון חמישים שנה ליציאת הסרט ולנחיתה על הירח, פרדס הוצאה לאור, 2019, עמ' 63–78.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מבחן טיורינג בוויקישיתוף

• אלן טיורינג, Computing Machinery and Intelligence, המאמר המקורי של טיורינג
• מבחן טיורינג, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• מרסלו דסקל, תקשורת עם מחשבים: בין מבחן טיורינג לבין "החדר הסיני"
• גל מור, בינה מלאכותית למתחילים, באתר ynet, 19 ביוני 2001
• אדר שלו, האם אתה רובוט? הכל על זיהוי אנושי ברשת, באתר ynet, 28 במרץ 2008
• גארי מרקוס, ‏החיפוש אחר מבחן חדש לבינה מלאכותית, במדור סיינטיפיק אמריקן של מכון דוידסון, 4 במאי 2017
• בועז לביא (אנ') ושלמה דנציגר, לעבור טיורינג: האם תוכנות מסוגלות לחשוב? בפודקאסט עושים תוכנה, 10.1.2023

הערות שוליים

1. טיורינג, אלן (באוקטובר 1950), "Computing Machinery and Intelligence", Mind, LIX (236): 433–460 {{citation}}: (עזרה)
2. עידן לנדו, בגנות ההגדרות: על טיורינג ועל ויכוחי סרק. טיול נגטיבי, פילוסופי־בלשני־פוליטי, באתר העין השביעית, 12 במאי 2015
3. להאמין למחשבים או לא להאמין – זו השאלה, באתר עיניים פקוחות. מבט מפוכח על פסיכולוגיה, ‏2011-06-09
4. Did ‘Eugene Goostman’ Pass the Turing Test?
5. אביב מזרחי, לראשונה: מחשב עבר את מבחן טיורינג, באתר ynet, 8 ביוני 2014
6. That Computer Actually Got an F on the Turing Test
7. Piccinini, G. (2003). Alan Turing and the mathematical objection. Minds and Machines, 13(1), 23-48.
8. Copeland, B. J., & Shagrir, O. (2013). Turing versus Gödel on Computability and the Mind
9. Copeland's introduction to Chapter 12. In Copeland (2004), The Essential Turing, 465–471.
10. Proudfoot, D. (2013). Rethinking Turing's Test. The Journal of Philosophy, 10(7), 391–411.
11. Gonçalves, B. (2023). The Turing Test is a Thought Experiment. Minds & Machines, 33, 1–31.
12. Danziger, S. (2022). Intelligence as a Social Concept: a Socio-Technological Interpretation of the Turing Test. Philosophy & Technology, 35.