שאילת מילים
מושג בבלשנות העוסק בכניסת מלים לשפה / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
בבלשנות, במילונאות ובאטימולוגיה, שאילת מילים היא הליך בו דוברי שפה אחת מוסיפים מילים ללקסיקון (אוצר מילים) של שפתם מלקסיקון של שפה אחרת. עקרונית, מילה שמקורה בשפה אחרת מכונה "מילה שאולה". אולם מכיוון ששאילת מילים היא תופעה נפוצה המתרחשת במגע בין קהילות דוברות (או כותבות) שפות שונות, זיהוי כל המילים השאולות בשפה כלשהי דורש מחקר היסטורי מדוקדק ומעמיק, ובלתי אפשרי לדובר השפה שאינו חוקר או בלשן. כבר בעברית המקראית ניתן לזהות מילים שאולות, כגון "אחשדרפן" – מילה שאולה מהשפה הפרסית, או "מס" ו"שֹר", השאולות מהמצרית הקדומה. "מילה שאולה" מכונה לעיתים מילה נודדת, וַנדרווֹרט (מגרמנית: Wanderwort) או מילה תועה.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |
כמעט כל שפה מכילה בלקסיקון שלה מילים שמקורן בשפה אחרת, אך יש תחומים בלקסיקון בהם נפוץ השימוש במילים שאולות ויש תחומים בהם נדיר למצוא מילים שאולות. מילים שאולות נפוצות בעיקר בתחומי הרפואה, הטכנולוגיה והמדע, בהם מתקיימת אינטראקציה נרחבת עם שפות דומיננטיות ועם דוברים מארצות אחרות. לרוב נשאלים מושגי יסוד ומונחים מקצועיים (ז'רגון מקצועי), שמות של טכנולוגיות, שמות של מכשירים מתוחכמים, שמות מכונות ושמות המצאות.
ישנן תופעות דומות לשאילת מילים, המפורטות בהמשך. ישנן גם תופעות מנוגדות לשאילת מילים, כמו תחדיש – יצירת מילה חדשה לגמרי (כמו המילה העברית "פרפר"), הפסקת שימוש במילים ארכאיות (כמו המילים העבריות "תולע" ו"אשכר") ושימור השימוש במילים עתיקות שהתקיימו בשפה האם של השפה בה מדברים (כמו המילה העברית "אב"; דובר השפה המצוי לא יכול לדעת שמילה זו או אחרת הייתה קיימת עוד בשפה האם של שפתו).