לילי צדק
אמנית ומעצבת גרפית (1893–1969) מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לילי צָדֶק (Lili Zadek; 29 בינואר 1893 – 3 ביוני 1969) הייתה אמנית, מעצבת גרפית, מורה ועובדת סוציאלית ישראלית, אשת תנועת העבודה הארץ-ישראלית.
לילי צָדֶק נולדה ב-1893 בברלין בירת גרמניה, בת למשפחתה ברלינאית משכילה, רחוקה מן היהדות. אביה, איגנץ צדק סניור, היה רופא וחבר מועצת עיריית ברלין מטעם המפלגה הסוציאל-דמוקרטית. בין באי ביתה היו אנשי תרבות רבים, בהם הציירת קתה קולוויץ, שאצלה למדה לילי ציור. אחיה של לילי, ולטר צדק, היה צלם ארץ-ישראלי בשנות ה-30 של המאה ה-20 ולאחר זאת סוחר בספרים עתיקים בתל אביב. דודה (מנישואים לאחות אביה) היה הסוציאליסט אדוארד ברנשטיין. בצעירותה הייתה חברת האגודה החלוצית "עולי ציון" בברלין, והתרועעה עם חבורת ציונים ברלינאים, בהם מרטין בובר, קורט בלומנפלד, פליקס רוזנבליט וזלמן רובשוב. לפני עלייתה ארצה יצאה להכשרה חקלאית בכפר גרמני. בשנת 1920 עלתה לארץ ישראל.
על אף הכשרתה ונטייתה לאמנות, מיעטה לעסוק בה והעדיפה להקדיש את חייה לתועלת הציבור הארץ-ישראלי. עבדה כגננת, כמורה לאנגלית, לציור ולמלאכת יד וכעובדת סוציאלית. ברל כצנלסון פנה אליה בבקשה לעצב את אותיות הסמליל של עיתון דבר לגיליונו הראשון של שיצא ב-1 ביוני 1925. בהמשך עיצבה לבקשתו את אותיות הכתובת על מצבת רחל המשוררת, ולאחר מותו, את האותיות על מצבתו של ברל כצנלסון עצמו.
לילי צדק תרגמה ב-1940 את ספר-הילדים הנודע "יהושע הפרוע" מאת הרופא, הצייר והמשורר הגרמני היינריך הופמן. היא עשתה זאת תוך שימוש בחתימה "ל"צ", וכך יצא שהתרגום יוחס עד 2013 למתרגם אלמוני.
נפטרה ב-1969 בדירתה שבחולון, ונקברה בבית עלמין הדרום. הניחה בת מאומצת שלה שני ילדים.
- כתבי לילי צדק בפרויקט בן-יהודה
- ד. זכאי, לילי צדק, דבר, 27 בינואר 1963
- ד. זכאי, הספד ללילי צדק, דבר, 17 ביוני 1969
- שלמה שבא, האשה שציירה את הראש, דבר, 13 ביוני 1969
- איתמר לוי, מבקשים את עזרת הציבור: מי את ל"ץ?, דף מידע מס' 127 (14 בספטמבר 2011), באתר חנות הספרים של איתמר
- איתמר לוי, לילי צדק: המתרגמת הלא ידועה של 'יהושע הפרוע', דף מידע מס' 166 (14 במרץ 2013), באתר חנות הספרים של איתמר
לילי צדק (1893-1969), דף שער בספרייה הלאומית
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
