ליידה

**ליידה**
**Lleida**
סמל ליידה סמל ליידה	דגל ליידה דגל ליידה
	הקתדרלה העתיקה של ליידה
מדינה	ספרד
מדינה לא מוכרת	הרפובליקה הקטלאנית
מחוז	ליידה
ראש העיר	Fèlix Larrosa i Piqué
בירת העיר	Lleida City
שפה רשמית	קטלאנית
שטח	211.70 קמ"ר
גובה	155 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	143,094 (2023)
‑ צפיפות	622.3 נפש לקמ"ר (2008)
קואורדינטות	41°37′00″N 0°38′00″E
אזור זמן	UTC +1
	http://www.paeria.cat
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת ספרד רגילה) מדריד ברצלונה בילבאו חיחון סרגוסה ואיאדוליד מאלגה קורדובה סביליה גרנדה פלמה מורסיה ויגו ולנסיה מרידה צרפת צרפת פורטוגל מרוקו אלג'יריה ליידה

לֵיידָה (בקטלאנית: Lleida) או לֶרִידָה (בספרדית: Lérida) היא עיר בצפון ספרד, בירת הפרובינציה הקרויה על שמה, בקהילה האוטונומית קטלוניה. היא העיר השנייה בגודלה בקטלוניה, עם כ-119,000 תושבים בעיר עצמה ועוד 176,000 באזור המטרופוליני. נהר הסגרה עובר בה.

ערך זה עוסק בעיר. אם התכוונתם לתיכון לייד"ה, ראו התיכון ליד האוניברסיטה.

עובדות מהירות מדינה, מדינה לא מוכרת ...

סגירה

כלכלת העיר מתבססת בעיקר על חקלאות ותיירות.

האתר הבולט בעיר הוא הקתדרלה העתיקה (La Seu Vella), כנסייה בסגנון הרומנסקי מהמאה ה-13. אתרים נוספים הם בית העירייה, גם הוא מהמאה ה-13, כנסיית סן לורנסו מהמאה ה-12, בית החולים על שם מריה הקדושה (המאה ה-15) והקתדרלה החדשה (מסוף המאה ה-18).

תושביה המקוריים היו האילרגטים (Ilergetes). הם התנגדו התנגדות עזה לכיבוש הרומאי, ומנהיגם אנדובאלס (Andobales, נקרא גם אינדיביליס – Indibilis) כרת לשם כך לסירוגין בריתות עם קרתגו ועם רומא. שם העיר בפי הרומאים היה אילרדה (Ilerda), על שם תושביה המקוריים. בשנת 49 לפנה"ס נערך לידה קרב שבו הביס יוליוס קיסר את יריבו פומפיוס. כמרבית האזורים בספרד נכבשה בידי הוויזיגותים ולאחר מכן בידי המוסלמים. רמון ברנגר הרביעי, רוזן ברצלונה, כבשה מידי המוסלמים ב-1149. ב-1640 השתתפה במרד הקטלאני נגד פליפה הרביעי ועמדה תחת מצור של הצבא הצרפתי. ב-1813 הותקפה ונבזזה בידי כוחותיו של נפוליאון.

על פי הידוע, אלפונסו השני, לאחר כיבוש העיר מהערבים מסר ליהודי בשם יחיא בן דוד נכסים בעיר ומינה אותו לגזבר.

כך כותב פרופסור יצחק בער בספרו 'תולדות היהודים בספרד הנוצרית' (עמודים 33–34): "כי בחודש אוקטובר 1149, כבש נסיך ברצלונה, את העיר לרידה. אחד מבתי הכנסת של היהודים נהפך בשנת 1173 לכנסייה נוצרית. משנות השמונים ואילך נמצאה שכונת היהודים במקום מבוצר בתוך העיר, ומותר לשער שזה היה מקומה עוד בעת הכיבוש. חלק מבעלות העיר היה בידי אגודת הטמפלרים, אגודת אבירים נזירים שנוסדה לשם מלחמת הצלב בארץ ישראל, אבל גם בספרד מצאו להם מקום מלחמת הדת ולפעולה פוליטית וארגונית. גם הם הסתייעו בסוכנים יהודים בענייני כלכלה. בשנים הראשונות לאחר כיבוש לרידה, נתן פקיד האגודה ליהודים שונים באריסות עולמית קרקעות, שבעליהם הערבים גורשו ונושלו. בסדרי האדמיניסטרציה של המחוז הנכבש השתתף יחיא jafia בן דוד ממונתשון (monzon) היהודי הראשון המכונה בתעודות בתואר 'baiulus ,baile' גזבר – בתעודות העבריות, הוא הפקיד הממונה על הקניין הפרטי (patrimonum) של המלך. יחיא שירת בעיקר לפני המלך אלפונסו השני מארגוניה 1162–1196, בנו של ראמון ברנגר הרבעי. הוא חתם באותיות לטיניות על תעודות בענייני הנהלת מיסים וכספים על כתבי פיטורים ממסים, על תעודות יסוד של כפרים נוצריים חדשים, ונתן את הסכמתו למכירת קרקעות וחכירתן. שמו חתום על תעודה רשמית, הקובעת את תחומי העיר לרידה בידי שלטון המוסלמים. מכל האמור יוצא, שיהודי זה מילא תפקיד בחלוקת הארץ לנחלותיה. הוא עצמו קיבל בסביבת לרידה שטחי קרקע נרחבים. אלפונסו השני נתן לו בית מלאכה ובית קטן בעיר לרידה על יד הארמון של המלך והתיר לו להחכירם לנוצרים יהודים ומוסלמים. נוסף לכך היו לו מרתפי יין במבצר היהודים שבלרידה. סופו – הוסר מעל כנו, לרגל שינויים כלכליים שהמלך הטיל בפקידות שבעיר, פרטי המעשה ונסיבותיו – לא נודעו."

כמו כן ידוע כי חלק ממבצר העיר לרידה נקרא 'מצודת היהודים'.

במרתף בית העירייה בלרידה נמצא מקווה ענק, שעל פי המחקר הוא הקדום באירופה והוקם לפני המקווה המיוחס לרש"י.

על פי אנציקלופדיה יודאיקה, הייתה כנסייה בלרידה שנבנתה בתוך בית כנסת יהודי.

Festa Major – החגיגה המרכזית

חלה בתחילת מאי, במקביל לפסטיבל סאן אנאסטאסיו, הפטרון הקדוש של העיר. במהלך החגיגות מתבצעות המחזות של קרבות הנוצרים במוסלמים, מופע זיקוקין, ומיצג פרחים.

Aplec del Cargol – חגיגות החילזון

חגיגה גסטרונומית בה מתאספים תושבי העיר בפארק Camps Elísis ואוכלים מהמאכל המקומית המבוסס על חלזונות. החגיגות נערכות במהלך סוף שבוע משישי עד ראשון, כשבוע לאחר החג הקודם.