Loading AI tools
סופר איטלקי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לורנצו (Lorenzo) או לאורנטיוס (Laurentius) ואלה (Valla) (1406 - 1 באוגוסט 1457) היה הומניסט, רטוריקן ומחנך איטלקי.
לידה |
1407 רומא, מדינת האפיפיור |
---|---|
פטירה |
1 באוגוסט 1457 (בגיל 50 בערך) רומא, מדינת האפיפיור |
מקום לימודים | אוניברסיטת פאביה |
שפות היצירה | לטינית של ימי הביניים, Medieval Italian |
זרם ספרותי | הומניזם |
יצירות בולטות | De falso credita et ementita Constantini donatione declamatio, Confutatio altera in Morandum, Fabelle Aesopi, Elegantiarum linguae latinae libri sex, Confutatio in Morandum, Apologus seu actus scenicus in Poggium |
משפחתו הייתה מפיאצ'נצה, אביו, לוקה דלה ואלה היה עורך דין. ב-1431 הוא החל לשרת ככומר ואחרי שניסה לשווא להבטיח לעצמו משרה כמזכירו של האפיפיור, עבר לפיאצ'נצה, משם המשיך לפאביה, בה נעשה פרופסור לרטוריקה. משרתו בפאביה הועמדה בסכנה בשל התקפתו על הסגנון הלטיני של המשפטן הדגול Bartolus de Saxoferrato. ואלה נדד מאוניברסיטה אחת למשנה ועסק בעבודות זמניות והרצאות בערים רבות. ב-1433 שם ואלה פעמיו לנאפולי, לחצרו של אלפונסו החמישי, מלך אראגון. אלפונסו מינה את ואלה למזכירו הלטיני והגן עליו נגד ההתקפות נגדו בגלל הצהרותיו הפומביות בענייני התאולוגיה, בכללן אחת שבה הוא הכחיש שעיקרי האמונה הנוצרית המסורתיים, הקרדו, שיוחסו במסורת לשליחי ישו חובר בידי כל אחד משני עשרה השליחים. האשמות אלה בוטלו לבסוף.
במהלך התקופה רכש לעצמו ואלה מוניטין רב בשל שתי יצירות שלו: הדיאלוג De Voluptate והמסה שלו De Elegantiis Latinae Linguae (על לשון הלימודים הלטינית). ב- De Voluptate (על ההנאה) הוא עימת את עקרונות הסטואיקנים עם אמונותיו של אפיקורוס, והצהיר בגלוי שהסימפתיה שלו נתונה לאלו שטוענים לזכות סיפוק תשוקותיו הטבעיות של האדם. הייתה זו התבטאות יוצאת דופן. בפעם הראשונה ברנסאנס רעיונותיו של אפיקורוס מצאו ביטוי שיטתי וחיובי בעבודה למדנית בעלת ערך פילוסופי. De Elegantiis היה מקורי לא פחות, אם כי בשטח שונה של הגות. עבודתו העמידה את הדקדוק הלטיני וחוקי הסגנון והרטוריקה של הלטינית לבחינה ביקורתית, וביססה את הכתיבה הלטינית על יסודות הניתוח והטיעון האינדוקטיבי. זה היה הבסיס למאמציהם של ההומניסטים לחדש את סגנון הפרוזה הלטינית לכיוון קלאסי וקיקרוני יותר על בסיס מדעי. עבודתו של ואלה הייתה שנויה במחלוקת כשהיא הופיעה, אבל טיעוניה התקבלו. כתוצאה מכך, בקשה הלטינית של ההומניסטים לטהר עצמה מהמילים והתכונות הפוסט-קלאסיות ונעשתה שונה מאוד בסגנונה מהלטינית הנוצרית של אירופה הימיביניימית. דבר זה נחשב לשיפור גדול בסגנון ובאלגנטיות בשימוש בלטינית.
המקוריות, הביקורת החריפה והידע של ואלה בסגנון הלטיני הקלאסי באו לידי ביטוי במסה, De falso credita et ementita Constantini Donatione declamatio שהוא כתב בין 1439 ל-1440. כאן הוא מוכיח שהמסמך שנודע בשם "מתת קונסטנטינוס", לא היה יכול להיכתב בזמנו של קונסטנטינוס (במאה הרביעית), מכיוון שסגנונו הלשוני מתייחס לתקופה מאוחרת יותר (המאה השמינית). אחד מטיעוניו של ואלה היה שהמסמך מכיל את המילה satrap שהוא האמין שרומאים כמו קונסטנטינוס לא השתמשו בה. המסמך, כך טען ואלה, אם כי נתקל בביקורת רבה עם הצגתו לראשונה, סופו שהתקבל כאותנטי, גם הודות לכך שהמסמך סייע לביסוס שליטתה של הכנסייה המערבית. "מתת קונסטנטינוס", מציע שקונסטנטינוס "תרם" את כל הקיסרות הרומית המערבית כצעד של הכרת תודה בגלל שהוא נרפא באופן פלאי מצרעת בידי סילבסטר הראשון. ברור שהדבר ביטל את "מתת פפין" של פפין הגוץ, שנתן ללומברדים אדמה מצפון לרומא. ואלה הונע בידי מעבידו באותו זמן, אלפונסו מארגון, לחשוף את "מתת קונסטנטינוס" כהונאה, היות שאלפונסו היה מעורב בריב טריטוריאלי עם מדינת האפיפיור, אז תחת האפיפיור אוגניוס הרביעי. "מתת קונסטנטינוס" צוטט תכופות כדי לתמוך בסמכותה החילונית של האפיפיורות, לפחות מאז המאה ה-11. המסה של ואלה החלה להיות מופצת בשנת 1440, אבל נדחתה לחלוטין בידי הכנסייה. היא לא פורסמה באופן רשמי בדפוס עד 1517. היא נעשתה פופולרית בקרב הפרוטסטנטים. תומאס קרומוול פרסם ב-1534 תרגום אנגלי שלה. ואלה הציג את עמדתו בצורה כל כך משכנעת שהיא עדיין עומדת בתוקפה כיום, ואי הלגיטימיות של "מתת קונסטנטינוס" מקובל על הכל.
בנאפולי המשיך ואלה בעבודתו הפילולוגית. הוא הראה שהמכתב לכאורה של ישו ל-Abgarus היה זיוף, ובכך שהוא הטיל ספק באותנטיות של מסמכים מזויפים נוספים, ופקפק בתועלת של חיי נזירות, הוא עורר את זעמם של כמה מהמאמינים. הוא אולץ להופיע בפני בית-דין שהורכב מאויביו, והציל את חייו כשנס מחופש לברצלונה, משם הוא שב לנאפולי. אולם גורל טוב יותר ציפה לו אחרי מותו של האפיפיור אוגניוס בפברואר 1447. הוא שוב יצא למסע לרומא, שם הוא התקבל בברכה בידי האפיפיור החדש ניקולאוס החמישי, שמינה אותו למזכיר האפיפיור, וכניסתו זו של ואלה לרומא כונתה "ניצחונו של ההומניזם על האורתודוקסיה והמסורת." ואלה נהנה גם מאהדתו של האפיפיור קליכסטוס השלישי.
אחד מהישגיו יוצאי הדופן של ואלה הוא תיקוני הנוסח לטקסטים לטיניים. הוא הציע הצעות רבות מאוד לגרסאות טובות יותר בכתב-היד של ספרו של טיטוס ליוויוס (תולדות רומא מיסודה), שבמאה הקודמת[דרושה הבהרה] היה שייך לפטרארקה, שאף הוא הציע הגהות. [1] תיקוניו לספרו של ליוויוס היו גם הנושא שבהן דן בספר הרביעי של Antidotum in Facium שלו, שהיה התקפה על ברתולומאו פצ'יו. בחלק זה של המסה, שגם הופץ באופן עצמאי תחת הכותר Emendationes in T. Livium, ואלה שפך אור על קטעים רבים שהושחתו במסורת כתבי היד, וביקר את ניסיון ההגהות שעשו פנורמיטה ופצ'יו, יריביו בחצרו של אלפונסו רחב-הלב. [2]
כל האזכורים הביוגרפיים הישנים של ואלה עמוסים בתיאורים ארוכים של הוויכוחים הספרותיים והתאולוגיים הרבים שלו, המפורסם ביניהם היה עם פוג'ו ברצ'וליני, שהתרחש אחרי שהשתקע ברומא. כמעט בלתי אפשרי להגיע להערכה מדויקת של חייו הפרטיים ואופיו של ואלה בגלל ענני האבק שמעיבים עליהם מחלוקת זו ואחרות, שבלטו בלשונן הארסית והבוטה. על כל פנים, נראה שהוא היה שחצן, קנאי ואיש ריב ומדון, אך הוא גם שילב את האיכויות של הומניסט אלגנטי, מבקר שנון, וסופר חד כתער, שנקט בסגנון ויכוח תקיף נגד כוחה החילוני של רומא. הדורות הבאים חולקים לו כבוד לא רק בשל למדנותו וסגנונו, אלא בעיקר כאדם שיצר שיטת ביקורת קפדנית, אותה יישם באופן שווה לשפה, למסמכים היסטוריים ולדעות מוסריות. לותר העריך מאוד את ואלה וכתביו, וקרדינל בלרמין כינה אותו praecursor Lutheri (מבשרו של לותר), בעוד סר ריצ'רד ג'ב כתב שחיבורו De Elegantiis "הביא את המחקר הביקורתי של הלטינית לרמה הגבוהה ביותר שהגענו אליה עד היום." ארסמוס הצהיר בחיבורו De ratione studii שביחס לדקדוק הלטיני לא היה "מדריך טוב יותר מאשר לורנצו ואלה."
עבודותיו של ואלה כונסו, אם כי לא לגמרי בשלמותן, בבזל ב-1540 ובוונציה ב-1592, ו- De Elegantiis הודפס מחדש קרוב לשישים פעם בין 1471 ל-1536. עבור תאורים מפורטים של חייו ועבודותיו של ואלה ראו:
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.