לוס אנג'לס טיימס

לוס אנג'לס טיימס
Los Angeles Times
	בניין מערכת ה- LA Times
	בניין מערכת ה- LA Times
תדירות	יומון
פורמט	ברודשיט
בעלים	Patrick Soon-Shiong
תאריכי הופעה	4 בדצמבר 1881 – הווה (142 שנים)
שפה	אנגלית
מערכת	אל סגונדו
תפוצה	417,936 (2019)
מדינה	ארצות הברית
ISSN	0458-3035, 2165-1736
עמוד ראשון	עמוד ראשון מהיום
	www.latimes.com

לוס אנג'לס טיימס (באנגלית: Los Angeles Times או LA Times) הוא עיתון יומי המשווק בלוס אנג'לס, קליפורניה ומופץ בכל מערב ארצות הברית. תפוצתו נכון ל-2019 עומדת על 417,936 עותקים.^[1]

עובדות מהירות תדירות, פורמט ...

סגירה

העיתון נוסד ב-4 בדצמבר 1881 והוא העיתון המטרופוליני השני בתפוצתו בארצות הברית אחרי הניו יורק טיימס. העיתון מחזיק בערוץ הטלוויזיה Fox 11 (או "תחנת הטלוויזיה KTTV").

לוס אנג'לס טיימס זכה ב-41 פרסי פוליצר מיום היווסדו ועד שנת 2014. בין הפרסים נמנו הדיווחים אודות מהומות ווטס (אנ') (1965) והדיווחים אודות מהומות לוס אנג'לס (1992). בשנת 2004 העיתון זכה בחמישה פרסי פוליצר, השיא השלישי-הגבוה ביותר לעיתון אחד בשנה אחת, אחרי הניו יורק טיימס והוושינגטון פוסט.

בשנת 2011 העיתון הופץ בכ-573 אלף עותקים ודורג במקום החמישי בתפוצתו בארצות הברית.^[2] בשנת 2018 הודפסו כ-142,000 עותקים מדי יום, ובנוסף להם היו 105,000 מנויים למהדורה הדיגילית.

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

העתק ראשון של העיתון יצא לאור בדצמבר 1881.

עד לשנת 2014 העיתון זכה 41 פעמים בפרס פוליצר. בתחילת שנות ה-70 העיתון החל לפרסם רצועת קומיקס "אהבה היא..." שזכה לפופולריות גדולה. בשנת 1990 העיתון הגיע לכ-1,225,189 העתקים יומיים אך מאז תפוצתו ירדה ביותר מ-50%.

בסגל העיתון נמנים בעלי טורי הספורט ביל פלאשק (Bill Plascke) וג'.א. אדאנד (J.A.Adande), אשר הם גם חברים בפנל מסביב לצופר (Around the Horn) של רשת ESPN - תוכנית ספורט יומית. ט.ג'.סימרס (T.J.Simers) גם הוא כתב בטיימס והופיע בתוכנית. בטיימס כותבת גם הלן אליוט (Helene Elliott), כתבת הספורט הראשונה שהונצחה בהיכל התהילה של ההוקי, כמו גם רוברט הילבורן (Robert Hilburn) ורנדי לוויס (Randy Lewis), אשר שניהם כותבי מוזיקת פופ ידועים ברחבי האומה.

אחד מהטורים הידועים ביותר בעיתון הוא "טור אחד" (Column One), מאפיין שמוצג יום-יום בעמוד הראשי מצד שמאל. נוסד בספטמבר 1968, וזהו מקום למוזר ולמעניין גם יחד; בהצגת "עד כמה רחוק פסנתר מסוגל לעוף?" (ההדרה של סיפורי "טור אחד"), פאט מוריסון (Patt Morrison) כותב שמטרת הטור היא ליצור סוג תגובה של "יא, זה מעניין, לא ידעתי".

העיתון גם יצא במספר כתבות עיתונאיות חוקרות, החוקרות ומנתחות מספר סקנדלים או חלקים בלתי אהובים בחברה. סדרת כתבות בדצמבר 2004 על המרכז הרפואי קינג-דרו הובילה לפרס פוליצר ועוד דרך חשיפה של ההיסטוריה הסבוכה של בית החולים.