Loading AI tools
כתב עת ספרותי הוא כתב עת המיועד לפרסום ספרות ומאמרים העוסקים בה. בכתב עת ספרותי נכללים סיפורים קצרים, שירה, מסה ביקורת ספרות, סקירת ספרים חדשים, ראיונות עם אנשי ספרות (סופרים, משוררים ומו"לים), ביוגרפיות של אנשי ספרות וכדומה.
כתבי עת ספרותיים החלו להתפרסם במחצית הראשונה של המאה ה-19, כחלק ממגמה כללית של גידול במספר הספרים וכתבי העת באותה תקופה. בבריטניה נוסד בשנת 1802 כתב העת הספרותי Edingburgh Review. אחריו נוסדו Westminster Review (1824), the Spectator (1828) ו־Athenaeum (1828). בארצות הברית כתבי עת ספרותיים ראשונים כללו את Philadelphia Literary Magazine (1803–1808), Monthly Anthology (1803–1811), שהפך ל־North American Review, ו-Yale Review, שנוסד ב-1819.
בשנת 1902 נוסד בלונדון כתב העת The Times Literary Supplement, המוקדש לביקורת ספרות. בשנת 1912 נוסד בארצות הברית כתב העת לשירה Poetry.
באמצע שנות ה-90 של המאה ה-20 החלו לפעול כתבי עת ספרותיים באינטרנט.
פעמים רבות משמשים כתבי עת ספרותיים כבמה ראשונה לפרסום יצירות של סופרים ומשוררים, ובפרט מתחילים. לעיתים מכונסות יצירות אלה מאוחר יותר בספר של היוצר. סיפורו של ש"י עגנון, "עגונות", למשל, פורסם לראשונה בכתב העת הספרותי "העומר", וסיפוריו הראשונים של עמוס עוז פורסמו בכתב העת "קשת".
כתב העת "מאזנים", של אגודת הסופרים העברים, שנוסד בשנת 1928, הוא כתב העת הספרותי הוותיק ביותר היוצא לאור בישראל. כתב העת "עיתון 77" הוא כתב העת הספרותי היחיד הרואה אור באופן סדיר (בין שישה לעשרה גיליונות בשנה) מזה שלושים שנה. בנוסף פעלו ופועלים כתבי עת ספרותיים רבים, מהם אחדים המוקדשים לשירה בלבד (לדוגמה, כתב העת ביטאון שירה). ב-2004 תחום השירה בישראל זכה לפריחה מחודשת בעקבות יציאתם לאור באותה שנה של שלושה כתבי עת, מטעם, הו! ומעין, שני האחרונים עדיין מתפרסמים. רוב כתבי העת הספרותיים בישראל מוקדשים ליצירות בעברית, אבל אחדים ראו או רואים אור בשפות אחרות, בהן ערבית, רוסית ואנגלית.
יצירות ספרותיות, ביקורות ספרות ומאמרים בנושאים אלה מתפרסמים גם במוספים של עיתונים יומיים בישראל. "הארץ" כולל מוסף ספרותי בשם "תרבות וספרות" ומוסף לביקורת ספרות בשם "ספרים" היוצאים מדי יום שישי. מוספים ספרותיים שבועיים מתפרסמים גם בעיתונים "ידיעות אחרונות", "מקור ראשון" ו"מעריב".
לצד כתבי העת המודפסים רואים אור בישראל מספר כתבי עת ספרותיים באינטרנט, מהם המתפקדים בדומה לכתב עת מודפס (כולל מערכת מסודרת ופרסום גיליונות מעת לעת), ומהם הפתוחים עקרונית לפרסום כל יצירה ספרותית (המקיימת דרישות יסוד מינימליות), ללא עריכה. כתב העת הראשון מהסוג הראשון היה "דג אנונימי?"; האתר הגדול והוותיק ביותר מהסוג השני הוא "במה חדשה".
בשנת 2024 קיימים בישראל כ 100 כתבי עת לספרות ולשירה[1]
- נורית גוברין, 'שי של ספרות' מוסף ספרותי לשבועון 'חדשות מהארץ' (תרע"ח-תרע"ט/ 1918 - 1919). מבוא + מהדורת צילום. הוצאת עקד ואוניברסיטת תל אביב, תשל"ג/1973, 129 + 157 עמודים.
- נורית גוברין, 'העומר: תנופתו של כתב עת ואחריתו', הוצאת יד יצחק בן צבי, תש"ם/1980, 284 עמודים.
- נורית גוברין, "בין נכס לנטל: המדורים לספרות בעיתונות היומית", קריאת הדורות: ספרות עברית במעגליה, כרך ב, תל אביב: גוונים ואוניברסיטת תל אביב, תשס"ב 2002, עמ' 81–98.
- נורית גוברין. "כתבי העת העבריים אז והיום - הקושי בהתמדה, המעבר לאינטרנט". 'קריאת הדורות: ספרות עברית במעגליה', כרך ז, תל אביב: כרמל ואוניברסיטת תל אביב, תשע"ט 2019, עמ' 524 - 537.
- נורית גוברין: מונוגרפיות ומחקרים על כתבי עת ספרותיים ועיתונות עברית, בסדרת 7 הכרכים של ספריה: 'קריאת הדורות - ספרות עברית במעגליה', תשס"ב - תשע"ט /2002 - 2019.
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
