כריסטיאן דה דוב
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
כריסטיאן דה דוב (בצרפתית: Christian René Marie Joseph, Viscount de Duve; 2 ביולי 1917 – 4 במאי 2013) היה פיזיולוג אנגלי-בלגי שעסק בתחומי הביולוגיה והכימיה והתמקד בחקר המבנה המקרוני של התא.[1]
עובדות מהירות לידה, פטירה ...
לידה |
2 באוקטובר 1917 תיימס דיטון, הממלכה המאוחדת |
---|---|
פטירה |
4 במאי 2013 (בגיל 95) Nethen, בלגיה |
ענף מדעי | ביולוגיה של התא, ביוכימיה |
מקום לימודים |
|
מנחה לדוקטורט | אלבר קלוד, אקסל הוגו תאודור תאורל |
מוסדות | |
פרסים והוקרה |
|
סגירה
דה דוב נולד באנגליה וחי בבלגיה. הוא זכה ב-1974 בפרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה יחד עם עמיתיו אלבר קלוד וג'ורג'ה אמיל פאלאדה. הפרס ניתן להם על מחקרם ותגליותיהם בנושאי אברוני התא ליזוזום, ופראוקסיזום.[3]
דה דוב זכה ב-1967, בפרס מטעם עמותת גאירדנר[4]בזכות תגלית הליזוזום וב-1989 גם במדליית וילסון (הפרס שנחשב ליוקרתי ביותר לחקר הפיזיולוגיה של התא).[6]