כריס פרום
רוכב אופני כביש בריטי מקצועי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רוכב אופני כביש בריטי מקצועי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
כריסטופר קלייב פרום, קצין (באנגלית: Christopher Clive Froome, OBE; נולד ב-20 במאי 1985) הוא רוכב אופני כביש בריטי מקבוצת ישראל - פרמייר טק. פרום הוא מנצח הטור דה פראנס 2013, 2015, 2016 ו-2017, מנצח הג'ירו ד'איטליה 2018 ווואלטה אספנייה 2011[1] ו-2017, כשבסך הכל ניצח בשלושת המרוצים כ-14 קטעים (7 בטור, 2 בג'ירו ו-5 בוואלטה). הוא זכה בשתי מדליות ארד במרוץ נגד השעון במשחקים האולימפיים (לונדון 2012, ריו 2016), בנוסף לכך גם זכה במדליית ארד באליפות העולם 2017 בנגד השעון.
.JPG) | |
| פרום בטור דה רומאנדי, 2013 | |
| לידה |
20 במאי 1985 (בן 39) ניירובי, קניה |
|---|---|
| כינוי | פרומי |
| גובה |
186 ס״מ  |
| משקל |
69 ק"ג |
| תחום | כביש |
| קבוצה נוכחית | ישראל - פרמייר טק |
| קבוצות עבר |
קוניקה מינולטה (2007) ברלוורלד (2008-2009) סקיי (2010–2020) |
| הישגי שיא |
|
|
www | |
  | |
פרום הוא הבריטי הראשון שניצח גרנד טור, הבריטי הראשון שניצח את הוואלטה אספנייה והג'ירו ד'איטליה בפרט, והבריטי השני אחרי בראדלי ויגינס לנצח את הטור דה פראנס ואחד מהרוכבים הבודדים בהיסטוריה שניצח את כל אחד משלושת הגרנד טורס. הישגיו הבולטים במרוצי קטעים הם ניצחון בקריטריום דו דופינה (2013, 2015, 2016), טור דה רומאנדי (2013, 2014), הטור של עומאן (2013, 2014), וואלטה אה אנדלוסיה (2015) ועוד.
הישגיו של פרום מציבים אותו כרוכב הטוב ביותר בהעשור השני של המאה ה-21 ואחד מרוכבי הגרנד טור הטובים בכל הזמנים. עם זאת, פרום לא נחשב לאחד הרוכבים הטובים בהיסטוריה בשל העובדה שמעולם לא ניצח או התבלט במונומנטים או בקלאסיקות אחרות, בניגוד לרוכבים מעוטרים אחרים.
כריס פרום נולד בניירובי לאב יליד אנגליה ולאם ילידת קניה ממוצא אנגלי, שם החל להתאמן ברכיבה באופני הרים. כשהיה בן 14 עבר עם משפחתו לדרום אפריקה והחל לרכוב באופני כביש ואף להשתתף בתחרויות מקומיות.
בשנת 2006 ייצג את קניה באליפות העולם באופני כביש. במירוץ נגד השעון הגיע למקום ה-36, לאחר שבתחילת המרוץ התנגש באדם שעמד על המסלול ובכך איבד זמן.[2] בשנת 2007 הוחתם פרום לראשונה בקבוצה מקצוענית, קבוצת קוניקה מינולטה הדרום אפריקאית. בשנת 2008 הוחתם בקבוצת ברלוורלד ועבר לייצג את בריטניה, ובשנה זו השתתף בטור דה פרנס וסיים במקום ה-82.[3][4]בשנת 2009 השתתף בג'ירו ד'איטליה והגיע במקום ה-32.[5] בסוף שנת 2009 הוחתם פרום בקבוצת סקיי ובשנת 2010 רכב בה ללא הישגים משמעותיים.
בשנת 2011 בוואלטה אספניה היה פרום פועל של בראדלי ויגינס שהיה הרוכב המוביל של קבוצת סקיי ואחד המועמדים לניצחון. פרום התבלט בכל קטעי ההרים כמטפס, ובקטע 10 במרוץ שהיה קטע נגד השעון הגיע למקום השני לפני ויגינס ועבר להיות המוביל במרוץ. למחרת עברה ההובלה לוויגינס כשהקדים את פרום בקטע הררי. פרום המשיך לרכוב כפועל של ויגינס אף שנראה היה בשאר קטעי ההרים כחזק ממנו. בשלושת הקטעים האחרונים במירוץ, לאחר שוויגינס נחלש ואפסו סיכויו לזכות במירוץ, עבר פרום לרכוב כמוביל, וזכה בסוף הוואלטה במקום השני, בפיגור של 13 שניות בלבד אחרי המנצח חואן חוסה קובו. לאחר המירוץ חתם פרום על חוזה לשלוש שנים נוספות בקבוצת סקיי.
בתחילת שנת 2012 סבל פרום ממחלה ומאוחר יותר מפציעה, ולא השתתף כמעט בתחרויות. למרות זאת נבחר להיות הפועל העיקרי של ויגינס בטור דה פראנס של אותה שנה. המזל הרע המשיך לרדוף אותו בתחילת התחרות, כשסבל מתקר בקטע הראשון ומתאונה בקטע השלישי, והפסיד כשתי דקות למובילים במירוץ. אך לאחר מכן התחזק, ובקטע השביעי חצה ראשון את קו הסיום, לאחר שהוביל את ויגינס במשך כל העלייה לסיום. לאחר הקטע ה-11 במירוץ נשמעה ביקורת על פרום על כך שבמהלך הקטע תקף פרום את הדבוקה בדיוק כשוויגינס נחלש ובניגוד להוראות הקבוצה. פרום טען שלא ראה שוויגינס נחלש ולא שמע את ההוראות בקשר. היו שפירשו זאת כמחאה על כך שהוא אינו המוביל של הקבוצה, אף על פי שהרגיש חזק מוויגינס. את הטור סיים פרום במקום השני, 3:21 דקות אחרי ויגינס.
באולימפיאדת לונדון נבחר פרום לייצג את בריטניה במרוץ הכביש ובמרוץ נגד השעון. במרוץ נגד השעון הוא זכה במדליית הארד אחרי ויגינס וטוני מרטין. בוואלטה אספניה נבחר לשמש כמוביל של קבוצת סקיי, והוא הגיע בסופו למקום הרביעי.
בתחילת שנת 2013 השתתף פרום בטור של עומן בו ניצח לפני אלברטו קונטדור וקאדל אוונס. לאחר מכן השתתף בטירנו - אדריאטיקו בו הגיע למקום השני אחרי וינצ'נזו ניבאלי. במרץ הוא ניצח בקריטריום אינטרנשיונל ובאפריל הוא ניצח בטור דה רומאנדי. ביוני השתתף בדופינה ליברה כתחרות הכנה אחרונה לפני הטור דה פרנס, שלט בכל קטעי ההרים וניצח בתחרות.
בטור דה פרנס של אותה שנה השתתף פרום כמוביל של קבוצת סקיי. עם תחילת המירוץ, נקלע לתאונה אך לא נפגע. בקטע השמיני שהיה קטע ההרים הראשון בטור ניצח פרום ונטל את ההובלה בדירוג הכללי, כדקה לפני בן קבוצתו ריצ'י פורט וכשתי דקות לפני שאר המועמדים לניצחון. בקטע ה-12 שהיה קטע נגד השעון הגיע פרום במקום השני 12 שניות אחרי טוני מרטין, והגדיל את יתרונו בראש הדירוג ליותר מ-3 דקות. למחרת, בקטע ה-13 קונטדור וקבוצתו, סאקסו בנק, הצליחו לפצל את הדבוקה במישור, ופרום נשאר מאחור. בכך הם הצליחו לקזז כדקה מיתרונו בדרוג הכללי. בקטע ה-15 שהסתיים במון ונטו ניצח פרום והגדיל את יתרונו לכ-4 דקות. בקטע ה-17 שהיה קטע נגד השעון בהרים, ניצח שוב פרום. בסיום המרוץ ניצח פרום בפער של 5:03 דקות לפני נאירו קינטנה.
באותה שנה זכה פרום גם בפרס אופני הזהב המוענק על ידי מגזין האופניים הצרפתי "Vélo Magazine".[6]
.jpg)
בטור דה פראנס 2014 החל כמוביל אך נפל שלוש פעמים בקטע החמישי, ונאלץ לפרוש. את טור דה פראנס - 2015 החל בצורה חזקה ובקטעי נגד השעון ביסס את יתרונו. עם התקדמות והעליות הקשות בהרים ובעיקר בעלייה הקשה של "האלפ דואז" נחלש והמתחרה שדלק אחריו נאירו קינטנה צמצם את הפער. אך בסיוע ריצ'י פורט ושאר חברי קבוצתו "סקיי" הצליח לשמור על יתרון וזכה בטור, בנוסף לזכייתו בחולצה הצהובה, זכה גם בחולצה המנוקדת של "מלך ההרים".
במהלך הטור נזרקה עליו כוס שתן, וחברו פורט ספג אגרוף, כי חלק מהאוהדים הצרפתיים חשדו בהם כי הם משתמשים בסמים, בשל הודאתו של על שימוש בחומרים אסורים. פרום בראיונות דחה את הדברים וקבוצתו אף פרסמה חלק מבדיקות הדם והשתן שעבר כדי להוכיח שהוא נקי לחלוטין.[7]
.JPG)
בתחילת עונת 2016 ניצח פרום במרוץ הקטעים האוסטרלי, הראלד סאן טור, לאחר שניצח בקטע ההררי האחרון. בטור דה רומאנדי ניצח בקטע הררי אך לא בלט בדרוג הכללי במרוץ. הוא גם ניצח (בפעם השלישית) במרוץ הקטעים הנחשב כמרוץ הכנה לטור דה פראנס, הקריטריום דו דופינה. לטור דה פראנס הגיע פרום כאחד המועמדים הבולטים לניצחון, אם כי היו שטענו כי תוואי המרוץ אינו המועדף עליו: התוואי כלל רק שני קטעים אישיים נגד השעון ואחד מהם בעלייה וקטעי הרים קשים שלכאורה, העניקו יתרון ליריבו הגדול, קינטנה. בקטע השמיני במרוץ, בעת שפרום היה מדורג חמישי בדרוג הכללי, הוא תקף בהגיעו לפסגת מעבר ההרים האחרון בקטע (כ-15 ק"מ לסיום) והמשיך בתקיפה במורד. פעולה זו הפתיעה רבים שכן הרכיבה במורד נחשבה עד אותו אירוע כחלק חלש יחסית במגוון יכולותיו של פרום. ברכיבה מרשימה במורדות בתנוחה אווירודינמית מקסימלית,[8] רכב לבדו עד סיום הקטע, ניצח בקטע ועבר ללבוש את החולצה הצהובה.
בקטע ה-12, בעת הטיפוס על מון ונטו, בעיצומה של בריחה של מספר מועמדים בדרוג הכללי מיריביהם בדבוקה (כשלפניהם קבוצת בריחה נוספת שלא כללה מועמדים בדרוג הכללי), רכב לפניו ריצ'י פורט מקבוצת BMC, ואחריו באוקה מולמה מקבוצת טרק-סגפרדו. אופנוע של צוות הצילום שנסע לפניהם בלם באופן פתאומי בגלל הצטופפות הקהל על המסלול ופורט התנגש בו בעוצמה. פרום התנגש בפורט ואופניו נשברו. מולמה נפל גם הוא אך היה היחידי שמיד המשיך ברכיבה. מאחר שהיה בבריחה רחוק מחבריו ורחוק מרכב הקבוצה המספק אופניים חלופיים, החל פרום לרוץ במעלה ההר עד שסופקו לו אופניים חלופיים על ידי רכב נייטרלי. צעד זה לא מנע פיגור שלו בקו הסיום למולמה ב-1:40 דקות ואיבוד החולצה הצהובה לאדם ייטס. אולם, חבר שופטי התחרות העניקו לפורט ולפרום זמן סיום זהה לזה של באוקה מולמה והוא המשיך להחזיק בחולצה הצהובה. פרום המשיך להגדיל את יתרונו בשלבים שלאחר מכן ואף ניצח בקטע האישי נגד השעון בעלייה (קטע 18). בסיום הוא ניצח בדרוג הכללי במרוץ והקדים את שבמקום השני ב-4:05 דקות ואת נאירו קינטנה, שסיים שלישי, ב-4:21 דקות.[9] בכך הפך להיות הרוכב הבריטי הראשון בהיסטוריה עם שלושה ניצחונות בטור דה פראנס. באולימפיאדת ריו (2016) זכה פרום במדליית הארד במירוץ נגד השעון. בוואלטה אספניה שנערך כשבועיים לאחר האולימפיאדה, סיים במקום השני לאחר נאיירו קינטנה.
לטור דה פרנס 2017 הגיע פרום כשהוא אינו בשיא כושרו, הוא לא ניצח באף תחרות באותה שנה ובדופינה ליברה, מרוץ ההכנה לטור דה פרנס סיים רק במקום הרביעי. בנוסף מארגני הטור הקטינו משמעותית את התחרות נגד השעון, תחום בו היה לפרום יתרון בולט.[10] ועם כל זאת ניהל פרום טור מאוד מחושב ואחראי, הוא לא זכה באף קטע אלא הגיע מספר פעמים במקום השני או השלישי, במרבית הטור היה המוביל ולבש את החולצה הצהובה למעט שני קטעים שבהם השיג אותו פאביו ארו. הוא שמר על פער מיריביו של כעשרים שניות ובקטע נגד השעון האחרון הגדיל אותו. ב-23 ביולי הוא זכה בפעם הרביעית והקדים את ריגוברטו אוראן ורומן בארדה.
.jpg)
לאחר ניצחונו בטור דה פראנס, הביע פרום את רצונו לזכות בדאבל, "טור דה פראנס" - וואלטה אספניה" ואמר שישקיע את מירב המאמצים בכך למרות שמירוץ הוואלטה הוקדם והחל בסוף אוגוסט, פחות מחודש לאחר זכייתו בטור. בסיום הקטע השלישי בוואלטה עבר להוביל בדרוג הכללי במרוץ, הוא לא שמט את ההובלה עד לסיום, תוך כדי שהוא מגדיל בהדרגה את הפער מווינצ'נצו ניבאלי שדלק אחריו. כמו כן, ניצח פרום בשני קטעים במרוץ. הוא הבטיח את ניצחונו במרוץ בקטע לפני האחרון בו סיים שני. בנוסף לחולצה האדומה במירוץ זה זכה גם בחולצה הירוקה - חולצת המאיצים וגם בחולצה הלבנה.[11]
בדצמבר 2017 פורסם כי בבדיקת שתן שערכו לפרום לאחר קטע 18 בוואלטה, נמצא כמות גבוהה מהחומר סלבוטמול, האסור בכמות גבוהה. פרום עצמו צייץ בטוויטר כי בשל היותו חולה אסתמה הומלץ לו על ידי רופא הקבוצה ליטול את החומר.[12]
בשונה משנים קודמות, החליט פרום להתמודד גם בג'ירו ד'איטליה 2018. המירוץ בשנה זו החל בירושלים במירוץ נגד שעון. ברכיבת אימון שערך במסלול בירושלים, נפל ונפצע, אך טופל וזינק למרוץ.[13] מאוחר יותר אמר בראיונות כי הנפילה בירושלים גבתה ממנו מחיר והיא אחת מהסיבות לפתיחת המירוץ החלשה שלו. בשבועיים הראשונים של המירוץ היה בפיגור משמעותי ואפילו לא נכלל בעשירייה הראשונה של המירוץ. בשבוע האחרון החל לקזז את הפער לאחר שבקטע ה-14, שהסתיים בעלייה הידועה למונטה זונקולן, ניצח את הקטע והתייצב במקום הרביעי כ-4 דקות לאחר המוביל סיימון ייטס בקטע ה-19, בעליה הקשה לקולה דלה פינסטרה הכתיבה קבוצת סקיי קצב גבוה מאוד, ואז, כ-80 קילומטר לסיום, כשחלק מטיפוס הפינסטרה וכן שתי עליות נוספות עוד לפניו, פרץ פרום בבריחת יחיד עד לקו הסיום, כשהוא מוחק את הפער מכל המדורגים לפניו, מנצח את הקטע עובר להובלת המרוץ וללבישת החולצה הוורודה למחרת. קאמבק זה, נחשב בעיני רבים לאחד מהקאמבקים הגדולים בענף האופניים ואחת מרכיבות הסולו הגדולות בהיסטוריה. למחרת בקטע הלפני האחרון שמר על מיקומו[14] והבטיח את ניצחונו בקטע האחרון שנערך ברומא, שהיה מישורי וללא שינויים בדירוג הכללי.
פרום הוא הרוכב הבריטי הראשון בהיסטוריה שזכה בג'ירו, הישג מרשים נוסף בעקבות זכייתו, הוא החזיק את שלוש החולצות של "הגרנד טורס" בו זמנית, החולצה הצהובה בעקבות ניצחונו בטור דה פרנס, האדומה של הוואלטה אספניה והוורודה של הג'ירו.
בטור דה פראנס 2018 הורגשה עייפותו של פרום ויריביו תקפו אותו בעליות והוא התקשה לעמוד בקצב, בן קבוצתו גריינט תומאס שמלכתחילה מטרתו העיקרית היה לשמש כדומסטיק של פרום, אך ככל שנמשכו הקטעים נמצא כרוכב החזק ביותר והוא זכה במקום הראשון ואילו פרום במקום השלישי.
ב-12 ביוני 2019 נפצע פרום בעת שערך רכיבה מקדימה לפני הקטע הרביעי בדופינה ליברה ונפל במהירות 60 קמ"ש. כתוצאה מהנפילה נגרמו לו מספר שברים והוא אושפז בבית חולים ברואן. הפציעה מנעה מפרום להשתתף בטור דה פראנס וגמרה את עונתו. במהלך אשפוזו בבית החולים, נחשף כי זכייתו של חואן חוסה קובו אסבו(אנ') בוואלטה אספנייה 2011 (בה פרום סיים במקום השני) בוטלה, עקב שימוש בסמי מרץ. בשל כך, כריס פרום הוכרז כמנצח של המרוץ.
ב-9 ביולי 2020 פורסם רשמית שפרום חתם לחוזה עד סוף הקריירה שלו בקבוצת Israel Start-Up Nation הישראלית בשכר שהוערך בכ-5 מיליון דולר בעונה, לאחר גלי שמועות שקדמו לידיעה, ובכך יעזוב את קבוצת אינאוס לאחר עשר שנים. למרות זאת, הוא המשיך לרכוב באינאוס עד לסוף עונת 2020 בשל החוזה שלו שנגמר רק בסוף העונה, ויצטרף לקבוצה הישראלית החל מ-2021.[15][16][17]
אתר האינטרנט הרשמי של כריס פרום (באנגלית)
כריס פרום, ברשת החברתית פייסבוק
כריס פרום, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
כריס פרום, ברשת החברתית אינסטגרם
אמיר ענבר, טור דה פרום: המלך כריסטופר שלט לאורך כל הדרך, באתר הארץ, 24 ביולי 2016Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
