כרטיס מגנטי
כרטיס המאחסן מידע על פס של חומר מגנטי / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
כרטיס מגנטי הוא סוג של כרטיס שניתן לאחסן עליו נתונים על ידי שינוי המגנטיות של חלקיקים מגנטיים זעירים מבוססי ברזל המוטבעים על רצועה של חומר מגנטי על פני הכרטיס. הפס המגנטי ניתן לקריאה על ידי העברה של הכרטיס על פני הראש קריאה מגנטית. כרטיסים מגנטיים משמשים בדרך כלל בכרטיסי אשראי, כרטיסי נסיעה ועוד. הם עשויים גם להכיל תגי RFID, מכשיר transponder ו/ או שבב המשמשים בעיקר לבקרת גישה לאזורים רגישים וכאמצעי תשלום אלקטרוני.
הקלטה מגנטית על סרט פלדה פותחה בדנמרק סביב שנת 1900 לצורך הקלטת אודיו.[1] בשנות החמישים הומצא הקלטה מגנטית של נתוני מחשב דיגיטליים על קלטת פלסטיק מצופה תחמוצת ברזל. ב-1960, IBM השתמשה ברעיון הקלטת המגנטית כדי לפתח דרך אמינה להטמעת פסים מגנטיים על כרטיסי פלסטיק,[2] במסגרת חוזה למערכת אבטחה עבור ממשלת ארצות הברית. כמו כן נקבעו מספרי התקינה המגדירים את התכונות הפיזיות של הכרטיס, הגמישות, מיקום הפס המגנטי, המאפיינים המגנטיים, ותבניות הנתונים. הם גם מספקים את הסטנדרטים של כרטיסי פיננסיים, כולל הקצאת טווחי מספרים למוסדות המנפיקים כרטיסים שונים.