כפר מצר

כפר מצר (נהגה: כפר מִיסְר; בערבית: كفر مصر) הוא יישוב ערבי במזרח עמק יזרעאל, הנמצא כ-13 ק"מ צפון-מזרחית לעפולה ומרחק דומה דרום-מזרחית לנצרת. היישוב שייך למועצה אזורית בוסתאן אל-מרג', בה הוא מהווה את היישוב הצפוני, המזרחי והמאוכלס ביותר, ומתגוררים בו כ-2,800 תושבים (נכון לשנת 2022).

כפר מצר

כפר מצר, 2017
שם בערבית	كفر مصر
מדינה	ישראל ישראל
מחוז	הצפון
מועצה אזורית	בוסתאן אל-מרג'
גובה ממוצע[1]	‎111 מטר
סוג יישוב	יישוב 2,000‏–4,999 תושבים
מוצא המייסדים	מצרים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף יולי 2024 (אומדן)[1]
- אוכלוסייה	2,894 תושבים
- שינוי בגודל האוכלוסייה	‎1.5% בשנה
מפת מיקום מפה דינמית (למפת עמק בית שאן מוגדלת)   כפר מצר (למפת עמק בית שאן רגילה)   כפר מצר (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום כפר מצר (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום כפר מצר 32°38′44″N 35°25′19″E מפת היישובים של מועצה אזורית בוסתאן אל-מרג' באדום - כפר מצר בירוק - מיקום בניין המועצה tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2]	3 מתוך 10

הכפר מופיע במפה ששרטט הקולונל פייר ז'אקוטן בשנת 1799 בזמן כיבוש ארץ ישראל בידי נפוליון. במפה מופיע הכפר תחת השם מובהל. בעקבות כיבוש ארץ ישראל על ידי איברהים פחה במאה ה-19, התיישבו בכפר פלחים ממוצא מצרי מה שהוביל לשינוי שמו של הכפר לשמו הנוכחי שמשמעותו היא "כפר מצרי"^[3]. בתקופת המנדט הבריטי ככל הנראה כבר לא הייתה בו אף לא משפחת אחת ממוצא מצרי וכל התושבים השתייכו לחמולת זועביה הפזורה בכפרי הגליל התחתון ובעיר נצרת.^[4]

עד שנת 1948 היה היישוב בתחומי נפת ביסאן. על פי תוכנית החלוקה מ-1947 נועד להיות בתחום המדינה היהודית. ב-20 במאי 1948, במהלך מלחמת העצמאות, פונה הכפר בהוראת הכוחות הלא-סדירים הערביים.^[5] לבני חמולת זועביה היו יחסים טובים עם שכניהם היהודים ורוב בני החמולה נשארו בכפריהם שהפכו לחלק ממדינת ישראל.

בתחומי הכפר נמצאים שרידי יישוב עתיק. ב-1986 נחשף בית כנסת מתקופת המשנה והתלמוד, ובו רצפת פסיפס וכתובות עבריות, המעידים על קהילה יהודית שחייתה במקום.^[6]

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: כפר מצר

• ירדנה אלכסנדר, כפר מסר דוח סופי, רשות העתיקות
• דני שיאון, כפר מסר דוח סופי, רשות העתיקות
• שרה לוטן-הסנר, "טס ברונזה מעוטר מכפר מצר", עתיקות 68, 2011, עמ' 227–241 (באנגלית)

הערות שוליים

1. אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף יולי 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
2. הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
3. אריה ביתן, ראשון - היישוב הערבי, תמורות יישוביות בגליל התחתון המזרחי 1800 - 1978, ירושלים: יד יצחק בן-צבי, 1982
4. אריה ביתן, תמורות יישוביות בגליל התחתון המזרחי 1800 - 1978, יד בן צבי, 1982, עמ' 53.
5. בני מוריס, לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים 1947–1949, עמ' 99. לדברי מוריס, הכוחות הלא-סדירים חששו כנראה, כי תושבי הכפרים שפונו בהוראתם באותו היום, "מבקשים לעשות יד אחת עם הישוב".
6. זאב וילנאי, תולדות הערבים והמוסלמים בארץ־ישראל, 1932, עמ' 269. יעקב שמעוני, ערביי ארץ ישראל, עם עובד, 1947, עמ' 106. עמנואל הראובני, לקסיקון ארץ ישראל, ידיעות אחרונות, 2001.