Loading AI tools
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
כלת הצאר (ברוסית: Царская невеста) היא אופרה בארבע מערכות מאת ניקולאי רימסקי-קורסקוב, האופרה העשירית של המלחין. הלברית, מאת איליה טיומנב (Ilia Tyumenev), מבוססת על הדרמה באותו שם מאת לב מאי (אנ'). המחזה של מאי הוצע למלחין לראשונה כנושא לאופרה בשנת 1868 על ידי מילי באלאקירב. עם זאת, האופרה לא הולחנה ורק ב-1898 רימסקי-קורסקוב הלחין אותה. הבכורה הראשונה של האופרה התקיימה ב-1899 בתיאטרון במוסקבה, האופרה הפרטית, בבעלותו של סאבה ממונטוב (Savva Mamontov).[1]
 | |
| קטע מתוך המערכה הרביעית, מותה של מרפה, השחקנית, נאדז'דה זבלה-ורובל בהופעת הבכורה במוסקבה. | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מלחין | ניקולאי רימסקי-קורסקוב |
| מבוסס על | המחזה באותו של מאת לב מאי |
| סוגה | דרמה-טראגית |
| שפה | רוסית |
| מספר מערכות | 4 |
| זמן התרחשות העלילה | 1572 |
| מקום התרחשות העלילה | מוסקבה, רוסיה |
| תפקידים | |
| |
  | |
כלת הצאר היא אופרה חשובה ברפרטואר הרוסי, אם כי היא אינה חלק מהרפרטואר האופראי הסטנדרטי במערב.[2][3][4]
הבכורה במוסקבה התקיימה בבית האופרה של חברת האופרה הפרטית. המנצח היה מיכאיל איפוליטוב-איוואנוב ומעצב התפאורה היה מיכאיל ורובל. בסנקט פטרבורג הוצגה בבכורה שנתיים לאחר מכן בתיאטרון מריאינסקי עם תפאורה של איבנוב ולמבין. הופעה בולטת נוספת הייתה בתיאטרון הבולשוי במוסקבה, בניצוחו של אמיל קופר ועם תפאורה של קונסטנטין קורובין וגולובה ודיאצ'קוב. גרסה קולנועית לאופרה פורסמה בשנת 1966 בבימויו של ולדימיר גוריקר.
העלילה מתרחשת בסתיו של שנת 1572 בבית אלכסנדרובסקי, מוסקבה, רוסיה.
גרגורי גריזנוי מאוהב עד טירוף במרפה סובקין[3], בתו של הסוחר סובקין, למרות שלגריזנוי כבר יש פילגש, ליובשה, שאותה הזניח לאחרונה. מרפה לעומת זאת אהובה על הבויאר ליקוב. בזעם קנאי נגד ליקוב, גריזנוי מתכנן להשיג שיקוי אהבה על מרפה עם שיקוי קסם מבומליוס, רופאו של הצאר. ליובשה פילגשו שומעת את הנעשה.
ליובשה בתורה משיגה מבומליוס שיקוי קסם נוסף שבאמצעותו ניתן לבטל את כל רגשות האהבה שחש גריזנוי על מרפה. בומליוס מסכים, אבל רק בתנאי שליובשה תמלא בעבורו משהו. הוא מבקש נשיקה במקום תכשיטים, וזה רומז כי הוא מבין שהלקוחה נתונה במצב קשה, בעמדת חולשה. ליובשה, נדהמת מחוצפתו, מכנה אותו "גרמני נאלח" ואומרת שתחפש מומחה אחר. בומליוס, טיפוס שטני, מגיב באיום שיספר על פנייתה לאהובה, לגריאזנוי. ליובשה מבינה שהיא נתונה בידו של בומליוס אשר מודיע שוב, הפעם במפורש: כן, הוא מוכן לרקוח שיקוי כמבוקש. המחיר: התמסרות מלאה. ליובאשה הלכודה מרגישה אנוסה לשלם ורק שואלת — "אבל אתה לא תרמה אותי?" החמדן עונה — "לא ארמה. אבל את, מה איתך, את לא תרמי אותי?" ליובשה אומרת — "לא ארמה", ומבטיחה להשתדל להשביע את רצונו. התמונה מסתיימת בקריאת השלמה מצמררת שלה: "גרמני, גרור אותי כבר אל המאורה שלך".[4]
בינתיים, הצאר, איוון הרביעי (המכונה "איוון האיום"), מחפש כלה חדשה ממיטב עלמות האצולה ברוסיה. הצאר מגלה את מרפה ומתאהב בה. בחגיגת האירוסין של מרפה עם ליקוב, כולם מופתעים כשמגיעה הידיעה על בחירתו של הצאר במרפה ככלתו. גריזנוי הכניס בחשאי במשקה של מרפה את מה שלדעתו היה שיקוי האהבה מבומליוס.
בארמון הצאר, מרפה חולה במחלה אלימה. ליקוב הוצא להורג כשהוא חף מפשע, ביוזמתו של גריזנוי, באשמת הניסיון להרוג את מרפה. כאשר למרפה נודע שליקוב מת, היא יוצאת מדעתה. בסופו של דבר, גריזנוי מודה שהכניס שיקוי למשקה שלה, ולאחר שנודע לו שהוא רעיל, הוא מבקש להוציא להורג את עצמו. לאחר מכן, ליובשה מתוודה שהחליפה את השיקוי שלה מבומליוס בגריזנוי. בזעם, גריזנוי רוצח את ליובשה, ולאחר מכן נלקח לכלא בסופו של דבר כדי להיות מוצא להורג. בטירוף שלה, מרפה מתאהבת חזרה בגריזנוי במקומו של ליקוב, ומזמינה אותו לחזור למחרת כדי לבקר אותה. לאחר מכן מתה.
הפקה של האופרה, החל מדקה 40:00.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
