כלכלת הודו

**כלכלת הודו**
דירוג עולמי	שישית בעולם (שלישית במונחי PPP)
מטבע	רופי הודי ₹ (סימון בינלאומי INR)
ענפי תעשייה עיקריים	שירותים - 57% מהתמ"ג; תעשייה - 26%; חקלאות - 17% (2013-14)
סטטיסטיקה
תמ"ג	3,549,919
תמ"ג לנפש	2,439
צמיחה כלכלית	7.30% (דירוג: 12; הערכה לשנת 2015)
אינפלציה (מה"ל)	4.9%- (2020), 4.35% (ספטמבר 2021) :CPI
מדד ג'יני	33.9 (2009) (דירוג: 102; 2012)
כוח עבודה	500,995,152 (נכון ל 2020) (הערכה לשנת 2015)
שכר ממוצע	1.46$ לשעה (3,036.8$ לשנה. נכון ל 2010)
אבטלה	6.1% (2018)
קשרי מסחר
יצוא	303.5 מיליארד דולר (2017-18)
מדינות עיקריות	האיחוד האירופי 16.3%; ארצות הברית 13.4%; איחוד האמירויות 10.4%; סין 4.2%; הונג קונג 4.2%
יבוא	465.6 מיליארד דולר (2017-18)
	הנתונים מבוססים בעיקר על: ספר העובדות העולמי של ה-CIA; הסכומים הנקובים בדולרים בערך זה, הכוונה לדולר אמריקאי, אלא אם כן צוין אחרת

כלכלת הודו היא השביעית בעולם בגודלה במונחי תוצר מקומי גולמי (GDP), והשלישית במונחי שווי כוח הקנייה (PPP). כלכלת הודו מסווגת כ"כלכלה תעשייתית מתחדשת", חברה בקבוצת הכלכלות המובילות G-20, וחברה ב-BRICS, עם קצב צמיחה ממוצע של 7% שנתי.

עובדות מהירות דירוג עולמי, מטבע ...

סגירה

ברבעון האחרון של שנת 2014 הפכה הודו להיות הכלכלה בעלת הצמיחה הגבוהה בעולם (מעל 7.5%), בעוקפה את כלכלת סין, ועל פי אנליסטים, אם ימשיך קצב הצמיחה הגבוהה, הודו יכולה להיות הכלכלה השלישית בעולם תוך עשור.

מגזר השירותים בכלל ושירותי המחשוב (IT) בפרט חזק במיוחד בהודו, עם ייצוא בגובה 167 מיליארד דולר בשנת החישוב 14–2013. תחום ה-IT הוא בעל קצב הגדילה הגבוה ביותר בהודו והוא גם המעסיק הגדול ביותר בסקטור הפרטי. למגזר החקלאי תפקיד חשוב בכלכלה ההודית, והוא אחראי על העסקתם של כ-43.86% מכוח העבודה במדינה אך רק ל-17.1% מהתוצר.^[1]

מבחינת ייצור החשמל הודו הגיעה למקום השלישי בעולם. היא מפתחת במהירות ייצור אנרגיה ממקורות מתחדשים. במכרז הגדול בעולם להקמת מתקני PV בהספק כולל של 8000 גיגוו"ט, גאוטם אדאני זכה במכרז.

הודו מתוארת כארץ עשירה ומדורגת במקום הרביעי בעולם אך ענייה לאנשים שגרים שם.

להודו יתרות מט"ח גבוהות, שעמדו ביולי 2021 על מעל 600 מיליארד דולר, במקום הרביעי בעולם (אחרי סין, יפן ושווייץ).

שותפות הסחר העיקריות של הודו בייצוא הן ארצות הברית, סין, איחוד האמירויות הערביות, הונג קונג וסינגפור, ובייבוא הן ארצות הברית, סין, איחוד האמירויות, ערב הסעודית ועיראק.^[1]