כוכב לכת ננסי
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
כוכב לכת ננסי הוא סוג של גרם שמיים הדומה לכוכב לכת במערכת השמש, אך קטן ממנו. המונח הוגדר בהחלטה של האיגוד האסטרונומי הבין-לאומי (ה-IAU) ב-24 באוגוסט 2006.


ההחלטה מגדירה כוכב לכת ננסי במדויק לפי התכונות הבאות:
- גרם השמיים נמצא במסלול סביב השמש.
- גרם השמיים הוא בעל מסה מספקת לכך שהכבידה העצמית שלו תתגבר על כוחות הגוף הצפיד שבו ותגרום לגרם לקבל שיווי משקל הידרוסטטי – כלומר, שצורתו תהיה "כמעט כדורית".
- במסלולו סביב השמש נשארו גופים זרים לאחר היווצרות גרם השמיים ("לא פינה את סביבותיו" במקור – זוהי לא הגדרה מדויקת).
- גרם השמיים איננו לוויין של כוכב לכת או של גרם שמיים אחר.
לפי הגדרה זו, פלוטו, שנחשב מאז גילויו לכוכב לכת, הוא כוכב לכת ננסי מכיוון ש"לא פינה את סביבותיו" – במסלולו נמצאת חגורת קויפר.
רשימת כוכבי לכת ננסיים
סכם
פרספקטיבה
לפי ההגדרה הזו, להלן רשימת כוכבי הלכת הננסיים, מסודרים לפי גודלם:
שם | אזור במערכת השמש | קוטר | מסה | ירחים | שנת גילוי |
---|---|---|---|---|---|
פלוטו | חגורת קויפר | 20 ± 2,370 ק"מ | 1.305×1022 ק"ג | 5 | 1930 |
אריס | הדיסק המפוזר | 12 ± 2,326 ק"מ | 1.66×1022 ק"ג | 1 | 2004 |
גונגגונג | הדיסק המפוזר | 50 ± 1,535 ק"מ | 1.75×1021 ק"ג | 1 | 2007 |
האומיה | חגורת קויפר | 175 ± 1,150 ק"מ | 4.2×1021 ק"ג | 2 | 2004 |
מאקה-מאקה | חגורת קויפר | 200 ± 1,500 ק"מ | 4×1021 ק"ג | 1 | 2005 |
קרס | חגורת האסטרואידים | 3.2 ± 974.6 ק"מ | 9.46×1020 ק"ג | 0 | 1801 |
למרות ההגדרה החדשה, הגדרות אחרות, כגון אסטרואיד ו"עצם בחגורת קויפר" הן עדיין בתוקף. מונחים אלו מבוססים על מיקומו של גרם כלשהו במערכת השמש ו/או הרכבו וההיסטוריה שלו. קרס הוא עדיין האסטרואיד הגדול ביותר ופלוטו הוא עדיין עצם בחגורת קויפר למרות הגדרתם החדשה בתור כוכבי לכת ננסיים.
הגדרתו של כארון, שכרגע נחשב כירח של פלוטו, אינה ברורה דיה. זאת, מכיוון שאין כיום הגדרה מדויקת המבחינה בין מערכת של גרם שמיים ולווינו לבין מערכת כפולה. מכיוון שכארון הרבה יותר גדול יחסית לעצם אותו הוא מקיף (בהשוואה ללוויינים אחרים), ומכיוון שלמערכת פלוטו וכארון יש מרכז מסה הנמצא מחוץ לפלוטו, ייתכן שבעתיד המערכת תחשב כמערכת כפולה, וכך יוגדר גם כארון בתור כוכב לכת ננסי. נכון ל-2020, כארון אינו מוגדר ככוכב לכת ננסי.[2][3]
לפי האסטרונום מייקל בראון, אשר היה אחד המובילים בשינוי ההגדרות, יש מספר מועמדים נוספים להיות כוכבי לכת ננסיים[4]. נכון למרץ 2018, הם:
- 10 מועמדים שהם "כמעט באופן ודאי" (nearly certainly) כוכבי לכת ננסים ובינם: אורקוס, (225088) 2007 OR10, סדנה, קווה-וואר, 120347 Salacia ו-2002MS4.
- 27 גופים שהם בסבירות גבוהה (highly likely) כוכבי לכת ננסיים. חוקרים נוספים תומכים בהמלצה לצרף גופים אלו
- 72 גופים שסביר (likely) שהם כוכבי לכת ננסיים
- 144 גופים שהם כנראה כוכבי לכת ננסיים
- 678 גופים בסבירות להיות כוכבי לכת ננסים
תצפיות שבוצעו על ידי הטלסקופ הגדול מאוד, במערך מצלמות SPHERE (אנ') בשנים 2017–2018, ואשר תוצאותיהן הוכרזו בסוף 2019, מראות שלהיגיאה יש צורה כדורית, המעידה על שיווי משקל הידרוסטטי, ולכן מועמד להיות כוכב לכת ננסי.[5] [6]
גודל ומסה של כוכבי לכת ננסיים
בהחלטה של איגוד האסטרונומיה הבין-לאומי שצוינה לעיל לא צוינו גבולות עליונים ותחתונים לגודלם ולמסתם של כוכבי לכת ננסיים. טכנית, אין גבול עליון, וגרם יותר גדול או בעל יותר מסה מכוכב חמה ש"לא פינה את סביבותיו" עדיין יכול להיות מסווג בתור כוכב לכת ננסי.
הגבול התחתון מתקבל מהצורך בשיווי משקל הידרוסטטי, אך לא ידוע עדיין מהם הגודל או המסה המינימליים הדרושים לכך. תצפיות אמפיריות מרמזות שגבול כזה יכול להיות תלוי בהרכבו ובהיסטוריה של הגרם המדובר. בטיוטה המקורית של ההחלטה שיווי משקל הידרוסטטי הוגדר כתכונה של גופים "בעלי מסה של לפחות 5×1020 ק"ג וקוטר של לפחות 800 ק"מ", אך נוסח זה לא נשאר בהחלטה הסופית.
לפי אסטרונומים מסוימים, ההגדרה החדשה יכולה לכלול עד 45 כוכבי לכת ננסיים.
ביקורת
הגדרת כוכב לכת ננסי והבחנה בין כוכב לכת רגיל לבין כוכב ננסי עוררה ביקורת קשה בקרב מדענים פלנטריים ודיונים ממשיכים להתקיים גם שנים לאחר ההגדרה.[7] בין נקודות הביקורת ניתן לציין את ההתמקדות במערכת השמש (במקום הרחבה למערכות פלנטריות אחרות), חוסר הגדרה קוהרנטית ל"לא פינה את סביבותיו" (שכן גם לכוכבי לכת גדולים כמו צדק יש אסטרואידים טרויאניים) ואף חוסר מקצועיות של האיגוד האסטרונומי הבין-לאומי[8].
קישורים חיצוניים
- נוסח ההחלטה המלא (החלק הרלוונטי הוא החלטה 5A) (באנגלית)
- כוכב לכת ננסי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.