ספורטאי המשחק כדורסל מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
כדורסלן (או שחקן כדורסל) הוא אדם המשחקכדורסל כחובב או כמקצוען. על אף שרבים משחקים כדורסל בתור תחביב, המונח מתייחס בדרך כלל רק לשחקני כדורסל מקצועיים המקדישים את הקריירה שלהם לעיסוק בכדורסל.
מייקל ג'ורדן נחשב לגדול הקלעים בכל הזמניםהעמדות השונות במשחק כדורסל
רוב שחקני הכדורסל הם חובבים, ועוסקים במשחק בשעות הפנאי. מיעוט מביניהם פעיל באופן מקצועי־למחצה, תמורת שכר נמוך. שחקני כדורסל מקצועיים ברמה הגבוהה ביותר נהנים מתשלום גבוה בשנות פעילותם המקצועית. רוב שחקני הכדורסל המקצועיים פורשים מפעילות מקצועית באמצע או סוף שנות השלושים לחייהם. שחקן כדורסל המשחק בקבוצת כדורסל, כחובב או כמקצוען, חתום על חוזה העסקה עם קבוצתו, המזכה אותו בתשלום שכר ותוספות שונות בהתאם להצטיינותו האישית או הישגיה של הקבוצה. עם תום תקופת החוזה, ובמקרים מסוימים גם במהלכו (כמו במקרה של "סעיף שחרור"), יכול שחקן הכדורסל להפוך לשחקן חופשי ולעבור לשחק בקבוצה אחרת.
במהלך משחק כדורסל רשאים לשחק בכל קבוצה חמישה שחקנים. בקבוצות כדורסל חובבניות טובות ובקבוצות מקצועניות נהוג לייחד לכל אחד מהם תפקיד מסוים. לתפקיד זה יש לרוב שם וגם מספור (לעיתים, נהוג לכנות את העמדה על־פי מספרה).
רכז (באנגלית: Point Guard) – עמדה מספר 1: לרכז התפקיד הרב-גוני ביותר במשחק והוא בעצם מנהל את ההתקפה. הרכז מחזיק בכדור בזמן ההתקפה ומוסר אותו לשחקן הנכון בזמן הנכון, בהתאם לסוג התרגיל שתוכנן. הוא המוציא לפועל של הוראות המאמן, וחייב להבין אותן בצורה מושלמת. יש המשווים את תפקיד הרכז לתפקידים כמו הקוורטרבק בפוטבול ולפליימייקר בכדורגל שגם עליהם מוטלת אחריות ההתקפה כולה. הרכז ניחן בראיית משחק, יכולת כדרור ומסירה וקליעה טובה. נדרשת ממנו שליטה מעולה בכדור.
קלע (באנגלית: Shooting Guard, נקרא גם סקנד גארד) – עמדה מספר 2: הקלע הוא שחקן הניחן ביכולת קליעה טובה, או יכולת תנועה טובה לקרבת הסל. הקלע גבוה במקצת מהרכז, ולרוב ניחן ביכולת קליעה טובה או יכולת חדירה טובה, ותפקידו העיקרי הוא לנצל יכולות אלו כדי לקלוע לסל. גובהם של קלעים רבים נמוך מזה של שחקנים אחרים, ויש בהם היכולים לשמש גם כרכזים לעת מצוא, או לסייע לרכז במלאכתו. גובהם של הקלעים ינוע בדרך כלל בין 1.90 ל-2.06 מטרים, ולעיתים הם משחקים בעמדת הרכז או הסמול פורוורד.
סמול פורוורד (באנגלית: Small Forward) – עמדה מספר 3: גובהם של שחקנים בעמדה זו בקבוצות מקצועניות מרמה גבוהה עולה בדרך כלל על שני מטרים, ותפקידם העיקרי הוא לקלוע אל הסל ולשמש חוליה מקשרת בין שחקני החוץ (מספר 1 ו-2) ושחקני הפנים (מספר 4 ו-5). אלה המשמשים כסמול פורוורדים בדרך כלל ניחנים ביכולת קליעה טובה מהשלוש. יש מגוון רחב של סוגי שחקנים בעמדה זו, אך רובם הם כאלו המעדיפים לקלוע אל הסל ממרחק או כאלו המעדיפים להתקרב תחילה (לחדור) אל הסל. שחקני חצי פינה מוכשרים במיוחד מסוגלים לבצע את שתי הפעולות באיכות גבוהה מאוד.
פאוור פורוורד (באנגלית: Power Forward) – עמדה מספר 4: בעמדות אלו ממוקמים לרוב שחקנים גבוהים וחסונים (גובהם בקבוצות מקצועניות עולה כמעט תמיד על שני מטרים), שעיקר כוחם בקרבת הסל וממרחק של עד כמה מטרים ממנו. רבים מהפאוור פורוורדים יכולים לתפקד גם בעמדת שחקן הציר, אך הם מאופיינים בדרך כלל בתנועה מהירה וזריזה יותר ממנו.
סנטר (באנגלית: Center) – עמדה מספר 5: בתפקיד זה משמש לרוב השחקן הגבוה והחסון בקבוצה. רוב הזמן שוהה השחקן בקרבת הסל, ותפקידו העיקרי הוא לקלוע לסל מקרוב, ללקט כדורים שהוחטאו (ריבאונד) ולמנוע משחקנים היריב להתקרב לקרבת הסל. בתרגיל פיק אנד רול הסנטר יחסום את השחקן היריב. כמעט כל הסנטרים גבוהים מ-2.05 מטר, ורובם מעל 2.10 מטרים (6.9 רגל). הסנטר נחשב לגבוה וחסון ביחס לשחקני העמדות האחרות. חלק מהסנטרים יכולים לשחק גם בעמדת הפאוור פורוורד ולמעשה העמדה מכונה "סנטר פורוורד".
מחקר משווה שבדק שחקני כדורסל בדרום אמריקה, צפון אמריקה ודרום אירופה מצא שנשים פורשות מכדורסל בגיל ממוצע של כ-35.5, בעוד גברים באירופה ודרום אמריקה ממשיכים עד גיל ממוצע בסביבות ה-40[1]. גיל הפרישה הממוצע של שחקני NBA הוא 34[2].
