Loading AI tools
היסטוריון גרמני מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יצחק מרדכי (איזק מרקוס) יוֹסְט (בגרמנית: Isaak Markus Jost; 22 בפברואר 1793 - 22 בנובמבר 1860), היסטוריון יהודי-גרמני, מחלוצי "חכמת ישראל". יוסט היה היהודי הראשון שאימץ את מדע ההיסטוריה באופן שיטתי, וספריו מהווים את ראשית ההיסטוריוגרפיה היהודית המודרנית.
יצחק מרדכי יוסט | |
לידה |
22 בפברואר 1793 ו' באדר תקנ"ג ברנבורג, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה |
---|---|
פטירה |
22 בנובמבר 1860 (בגיל 67) פרנקפורט |
מקום לימודים | אוניברסיטת גטינגן |
שפות היצירה | גרמנית |
זרם ספרותי | אבי ההיסטוריוגרפיה היהודית המודרנית |
יוסט נולד בברנבורג ב-ו' באדר תקנ"ג, לאב שהיה סוחר זעיר. אביו התעוור, ומהיותו בן 5 עד פטירת אביו בהיותו בן 10, סייע יוסט לאביו העיוור. לאחר פטירת אביו עבר ללמוד בחדר בעיר וולפנביטל, בה התגוררו הורי אמו. בשנת 1809 עבר לעבוד כמורה פרטי בבראונשווייג ובמקביל למד בגימנסיה. בשנת 1813 נכנס ללמוד באוניברסיטת גטינגן, בה למד במשך שנה וחצי, ולאחר מכן עבר ללמוד בברלין[1]. בשנים 1816–1835 עבד כמורה בברלין, ואחר כך, עד סוף ימיו, בפרנקפורט. בשנים 1821–1829 הוציא לאור את תשעת הכרכים של ספרו "לתולדות היהודים", שיצא בקצב של כרך לשנה[2]. חלק ממאמריו המוקדמים בעברית פורסמו ב"ביכורי העתים", ב"כוכבי יצחק" וב"כרם חמד". בין השנים תר"א-תר"ב ערך ירחון בעברית בשם "ציון". בתרכ"א פרסם מאמר על הספרות העברית בעיתון "המגיד". בנוסף, תרגם יוסט את המשנה לגרמנית. בפרנקפורט הוא יסד וניהל בית יתומות.
על רקע הצלחת היוונים במאבקם לעצמאות לאומית (1821), טען יוסט כי "אילו היהודים היו עם, אילו הייתה להם חלקת אדמה, והיה להם משקל בין האומות: בכלל, אילו היוו חברה בזכות אהבת מולדת, חוקה וקנין, כמו למשל היוונים של היום, היה מצבם שונה".[3]
יוסט היה חלוץ ההיסטוריוגרפיה החדשה. הוא כתב שני חיבורים בולטים בתולדות ימי ישראל:
יוסט חילק את היהודים לשתי קבוצות: היהודים במזרח (תחת שלטון האסלאם) והיהודים במערב (תחת שלטון הנצרות). את היהודים במזרח תיאר כציבור גדול ומלוכד הפועל כקהילה ואילו היהודים במערב פעלו לדבריו כבודדים. לטענתו, אם הייתה אחדות יהודית במערב זה מכיוון שנכפתה עליהם עקב לחץ מהשלטון. יוסט לא ראה אחדות יהודית לאומית אלא קבוצת דת בעלת מאפיינים משותפים. הוא אכן מודה שהיהודים הם קבוצה דתית אך לא לאומית וזאת בשל העדר טריטוריה, קו מחשבה זה הביא להיווצרות הציוניות לאומיות שחותרות להשיג טריטוריה.
סיכום ההיסטוריוגרפיה של יוסט:
מבקריו של יוסט טענו כי אורח חייו ודעותיו האישיות השפיעו על מחקריו. שמעון דובנוב כתב: ”יוסט כתב את דברי ימי ישראל בעולם ובעצמו היה מחוסר חוש הביקורת, היה מתבולל מתון ומתקן מתון, וכל אלה הכוונות המתונות השקיע גם בספרי ההיסטוריה שלו”[4].
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.