ימים נשברים

ימים נשברים
	אלבום אולפן מאת עפרה חזה
יצא לאור	15 בספטמבר 1986
הוקלט	1986
סוגה	סינת'-פופ
שפה	עברית
חברת תקליטים	הד ארצי
הפקה	בצלאל אלוני, יזהר אשדות
	"ימים נשברים" תאריך יציאה: אוגוסט 1986; "בוא ונגן אותי" תאריך יציאה: ספטמבר 1986; "הכאב הזה" תאריך יציאה: אוקטובר 1986; "כל הקלפים" / "ליידי" תאריך יציאה: נובמבר 1986; "להמשיך לצעוד" תאריך יציאה: ינואר 1987;

ימים נשברים הוא אלבומה האחד עשר של הזמרת-יוצרת הישראלית עפרה חזה. האלבום יצא לאור בספטמבר 1986, על ידי חברת התקליטים הד ארצי.^[1] מתוך האלבום יצאו לרדיו כתקליטי שדרים:: "ימים נשברים", "בוא ונגן אותי", "הכאב הזה", "כל הקלפים" / "ליידי" ו-"להמשיך לצעוד".^[2]

עובדות מהירות יצא לאור, הוקלט ...

סגירה

במרוצת השנים, זכה האלבום למעמד זהב, על סך מכירות של למעלה מ-30,000 עותקים בסך הכל.^[3] כמו כן, זהו אלבומה הראשון של חזה שהועלה על תקליטור במקביל ליציאתו לשוק.

אלבום זה שונה מקודמיו בכך שאת רוב שירי האלבום כתבה והלחינה חזה, דבר שייצר התעניינות רבה מצד המבקרים והמעריצים, בנוסף, זהו האלבום הראשון שיצא לחזה מזה שנה (שירי מולדת ב') ושנה וחצי מאז צאת אלבום אולפן בעל שירים מקוריים (אדמה), שהרי קהל מעריציה היה רגיל ליציאת אלבום חדש בערך כל חצי שנה עד אותה עת.

ההפסקה הארוכה יחסית נבעה מההיעדרויות הממושכות של חזה מהארץ, בעיקר על מנת להקליט אלבום שלם בצרפתית, וכן על מנת לקדם את האלבום "שירי תימן", שיצא בבריטניה.

את ההפקה המוזיקלית והעיבודים עשה יזהר אשדות. האלבום ממשיך את הקו של אלבומה הקודם של חזה, אדמה, בכך שהוא לא מכיל רק את שירי הפופ שאפיינו את חזה בתחילת שנות השמונים אלא שירים יותר אינטימיים, וכמו כן, גם באלבום זה בצלאל אלוני אינו תרם אף שיר לאלבום אלא היה שותף להפקת האלבום לצד אשדות. במקביל, האלבום מציג קו אחר שחורג מאופי שאר אלבומיה הקודמים של חזה בכך שהוא מכיל נגיעות של רוק קל ומוזיקה אלקטרונית. את המגמה החלה עוד בהפקת הרמיקס לסינגל "גלבי", אף הוא בהפקת אשדות, ובאלבום הלהיטים "אלבום הזהב", שיצא כמה חודשים לפני כן, כשהקליטה מחדש חלק מלהיטיה הגדולים בעיבוד מחודש של אריק רודיך.

עוד בטרם הפקת האלבום, בשנת 1984, הפיק אשדות לחזה את הרמיקס לשיר "גלבי" מאלבומה שירי תימן ובאותה תקופה החל להיות מושמע רבות בבריטניה. כמו כן, חזה התנסתה בכתיבה עוד בטרם החלה לכתוב בעצמה. במשך שלוש השנים שקדמו לצאת האלבום, כתבה חזה טור שבועי בעיתון "מעריב" שנקרא "אקורד נוסף".

השירים שבלטו מתוך האלבום היו "ימים נשברים", "הכאב הזה", "בוא ונגן אותי", "להמשיך לצעוד" ו"כל הקלפים" / "ליידי", אך בשנה זו לא הצליחה חזה להגיע לתואר זמרת השנה. העיבודים והמעבר מהז'אנר הארץ ישראלי ופופ קל אל הרוקיסטי מעט היוו את ההצלחה העולמית של חזה בחו"ל.

בעקבות האלבום יצאה היא לסיבוב הופעות יחסית קצר שנקרא "עפרה חזה על הבמה" בבימויו של צדי צרפתי, שרובו התקיים בתל אביב עקב האפקטים הרבים שנראו לראשונה בארץ. המופע הופסק עקב התחלת ההופעות והראיונות בחו"ל ותחילת העבודה על האלבום הבינלאומי הראשון שלבסוף נגנז, Temptation Eyes ("עיניים מפתות").

הצלחת האלבום עודדה את חזה להמשיך לכתוב שירים, ובשנת 1988 תוכנן אלבום נוסף בעל אותו מתכונת, אך הוא נגנז ובמקומו יצא האלבום Shaday.

לאחר גניזת האלבום Temptation Eyes והצלחתו של "אם ננעלו" באירופה, החלה חזה לעבוד במרץ על האלבום הבינלאומי החדש שלה Shaday, ששני שירים מתוכו הם גרסאות באנגלית לשירים מאלבום זה: "My Aching Heart" ("הכאב הזה") ו"Take Me to Paradise" ("בוא ונגן אותי").

בשנת 2007 השיר "הכאב הזה" חזר למצעדים ברדיו לאחר שנעשה גרסת כיסוי לשיר על ידי נינט טייב ועברי לידר לרגל 7 שנים למותה של חזה, שמאוחר יותר הפך לשיר הנושא של הסדרה "מרחק נגיעה". בשנת 2010 ביצע אחיינה של חזה, אלון אור, גרסת כיסוי לשיר "להמשיך לצעוד" לרגל 10 שנים למותה של חזה.