ייסורים מתארים מצב של סבל גדול הכולל כאב עז וצער הן בהיבט הפיזי והן בהיבט הנפשי. המונח משמש לתיאור התמודדות עם קשיים רגשיים ופיזיים כגון אובדן, דחייה או מצבים של חולי ומרפא. בנוסף, הביטוי "דרך ייסורים" מתאר נתיב בחיים שהוא עמוס בקשיים ובמכשולים.[1][2]
תחושת ייסורים נגרמת בדרך כלל מאירוע טרגי או משמעותי מאוד לאדם החווה אותה. הייסורים יכולים להיות פיזיים או נפשיים, ולעיתים מתוארים כמצוקה רגשית.
המונח ייסורים משמש גם בפילוסופיה, לעיתים קרובות כמילה נרדפת לפחד קיומי. בזרם הפילוסופי האקזיסטנציאליסטי, ייסורים מובנים כחווייתה של ישות חופשייה לחלוטין בעולם שאין בו שום מוחלטות (ייאוש קיומי). בתאולוגיה של סרן קירקגור, המונח מתייחס לישות בעלת רצון חופשי מוחלט הנמצאת במצב מתמיד של פחד רוחני לנוכח חירותה הבלתי מוגבלת.
ייסורים מורכבים מפחד, מצוקה, חרדה ופאניקה. גורמי הלחץ הללו יוצרים דיסוננס רב, אשר יכול להוביל לבעיות בריאות נפשית. בעוד שייסורים ניתנים להגדרה כאירוע פיזי, ניתן להרחיב את ההגדרה גם לאירוע נפשי. נמצא כי ייסורים הנובעים משינוי משמעותי באופן שבו אדם צעיר חי (כגון אחריות חדשה, חיים עצמאיים, עמידה בלוחות זמנים מרובים וכו') תורמים לעלייה משמעותית בשיעורי החרדה והדיכאון בקרב סטודנטים.
ייסורים ביהדות
בתורה ובמסורת היהודית נושא הייסורים מובא בהקשרים שונים ומשקף את השקפת העולם היהודית על הסבל והתפיסות השונות לגבי מטרתו ומשמעותו. ייסורים נחשבים לעיתים כאמצעי לכפרה על עוונות, לצמיחה רוחנית או כאות חיבה מהבורא.[3]
מסורת זו מגדירה ייסורים שאינם נובעים מעוון מפורש כ"ייסורים של אהבה", המטרה שלהם היא להרבות את שכר האדם בעולם הבא, ללא קשר לחטאים שעשה. דוגמה לכך ניתן למצוא בסיפור על רב הונא שהחמיצו לו ארבע מאות חביות יין ותגובת החכמים הייתה שעליו לבדוק את מעשיו. רב הונא עצמו ראה בכך דוגמה לייסורים של אהבה, שכן הוא האמין שאין לחשוד בדיני הטבע כלפיו שלא כשורה.[3]
הדיון בגמרא מפרט את השקפות על ייסורים והתייחסותם של גדולי החכמים, כגון רבי יוחנן ורבי אלעזר, שתיארו את קבלת הייסורים בהכרה עמוקה בתפקידם הרוחני ובלא לחפות אחר השכר העתידי מאחוריהם. עוד נאמר כי ייסורים יכולים לבוא כדי למנוע ביטול תורה או תפילה ובמקרים כאלה הם עשויים להיתפס כשליליים אך לעיתים גם אז ניתן לראות בהם הזדמנות לשיפור ולצמיחה רוחנית.[3]
הגמרא מדגישה שלעיתים ייסורים מגיעים לאדם גם ללא עוון מובהק כמו במקרה שבו ארבעה מתו בעטיו של נחש דבר זה מחזק את התפיסה שייסורים אינם בהכרח עונש אלא יכולים להוות צורה אחרת של התערבות אלוהית בחיי האדם.[3]
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
