יהדות טורקיה
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
יהדות טורקיה היא אחת הקהילות היהודיות העתיקות והמשפיעות באזור הבלקן ובאזור המזרח התיכון, שני אזורים שטורקיה מהווה חלק מהם. משערים שהיהודים חיו כבר לפני כ- 2400 שנה, במה שמוכר כטורקיה של היום. כבר בימי הבית השני התיישבו יהודים באסיה הקטנה ויש על כך עדויות היסטוריות. שרידי בית כנסת מהמאה ה-4 לפנה"ס נמצאו בעיר סרדיס, בירתה של ממלכת לידיה הקדומה. שמה של סרדיס היה "Sfard", אולי "ספרד" המוזכרת בספר עובדיה שנאמר: "וְגָלֻת הַחֵל-הַזֶּה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר-כְּנַעֲנִים, עַד צָרְפַת, וְגָלֻת יְרוּשָׁלִַם, אֲשֶׁר בִּסְפָרַד יִרְשׁוּ, אֵת עָרֵי הַנֶּגֶב[1]."
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים. | |
בהיותה של טורקיה מדינה גדולה יחסית, ליהודים בערים שונות בטורקיה היו מנהגים שונים במקצת; כך, לדוגמה, יהודי העיר אורפה מכונים אורפלים והם מהווים עדה נפרדת, על אף היותם חלק מיהדות טורקיה, דוגמה נוספת היא הנאש דידן שחיו באזור בשקאלה במזרח טורקיה אותם ניתן לשייך מבחינה תרבותית ליהדות כורדיסטן.
כיום קיימים במדינה 23 בתי כנסת, מהם 16 באיסטנבול. לקהילה היהודית באיסטנבול בית ספר יסודי ועל יסודי, ובאיזמיר – בית ספר יסודי[2].
בין משפחות יהודי טורקיה ניתן למצוא את משפחות פיצ'ו, גמליאל, בכר, אברבנאל, מורדו, בן בשט (בן בסט), ביצ'צ'ו, בן ששון, קונפי, קרקו, ועוד. רוב יהדות טורקיה היגרה מהמדינה - רובם עלו לארץ ישראל במחצית השנייה של המאה ה-20 וחלקם היגרו למדינות אירופה, צפון ודרום אמריקה.
אליהו בירנבוים, ראש מכון שטראוס עמיאל להכשרת רבנים לקהילות יהודיות בתפוצות, מדווח בשבועון מקור ראשון בספטמבר 2008 כי: "היהודים במדינה הטורקית, המוסלמית-חילונית חוששים לביטחונם. דרישות ביטחון גבוהות בכניסה לבתי כנסת, משרדי הרבנות ובנייני הקהילה – תופעה שהחמירה לאחר שני הפיגועים בבית הכנסת "נוה שלום" שבאיסטנבול. מחשש לביטחונם, אין יהודי טורקיה נוהגים לשוחח בשפתם הלאדינו, ורק זקני הקהילה עדיין שומרים על השפה".
נכון ל-2022, יש ברפובליקה הטורקית כ-14.5 אלף יהודים,המהווים פחות מפרומיל מאוכלוסיית טורקיה, רוב היהודים חיים באיסטנבול, ומיעוט באיזמיר.