טנאררו

טנאררו (באנגלית: Tenararo) הוא האטול הקטן ביותר בקבוצת אקטון בחלק הדרום-מזרחי של איי טואמוטו בפולינזיה הצרפתית. האטול, מבחינה אדמיניסטרטיבית, הוא חלק מאיי גמבייה. הוא לא מיושב.

טנאררו
Tenararo

נתונים גאוגרפיים
מיקום	האוקיינוס השקט
קואורדינטות	21°18′S 136°45′W
ארכיפלג	איי טואמוטו
שטח	1.6 קמ"ר
נתונים מדיניים
מדינה	צרפת
אוכלוסייה	0[1] (2012)
אזור זמן	UTC-10
מגלה	פדרו פרננדש דה קיירוש, או יו קאמינג (אנ')
תאריך גילוי	1606 או 1828
(למפת פולינזיה הצרפתית מוגדלת)   פפאטה פאאה טאיאוהא רורוטו האוקיינוס השקט טנאררו (למפת פולינזיה הצרפתית רגילה)   פפאטה פאאה טאיאוהא רורוטו האוקיינוס השקט טנאררו

מפת אטול טנאררו

גאוגרפיה

טנאררו ממוקם 6 ק"מ מערבית לוואהנגה, האי הקרוב ביותר, 115 ק"מ מערבית לאיי גמבייה ו-1,370 דרום מזרחית לטהיטי. זהו אטול מעגלי עם שטח קרקע של 1.6 קמ"ר ושטח לגונה של 2 קמ"ר. לאטול מנחת בצד הצפון-מערבי בין הסלעים הקטנים שמקיפים את השונית. אין כניסה ללגונה.

היסטוריה

התצפית המתועדת הראשונה של אטול זה נעשתה במהלך המסע הספרדי של הנווט הפורטוגלי פדרו פרננדש דה קיירוש ב-5 בפברואר 1606 בשם Las Cuatro Coronadas ("ארבעת העטורים"),^[2][3] עם זאת, תצפיות אלה לא תועדו במלואן. ככזו, הגישה החד-משמעית הראשונה לאי נעשתה ב-14 במרץ 1828 על ידי החוקר יו קאמינג באונייתו ה-Discoverer שהנהיג סמואל גרימווד. הביקור הבא היה בשנת 1833 על ידי הנווט תומאס אבריל על ספינת הסוחר שלו Amphitrite ושוב בשנת 1837 על ידי לורד אדוארד ראסל, מפקד ה-HMS Actaeon, השם שניתן לקבוצה.^[4] בעבר הוא היה בבעלות אדם בשם קפטן ניקולס, אך הוא נפדה בשנת 1934.^[5]

במאה ה-19, הפך טנאררו לטריטוריה צרפתית, עם אוכלוסייה של כ-20 אנשים אבוריג'ינים בשנת 1850.^[6]

פלורה ופאונה

האטול הוא בית גידול חשוב עבור מינים רבים בסכנת הכחדה. על האי חיים מינים כמו יונת הקרקע הפולינזית (שנותרו בה פחות מ-120 פריטים בטבע), יונת פירות אטול, ביצנית פולינזית, חרמשון טהיטי ויסעורון מרפי.^[7] האטול נקי מטורפי יונקים שהוכנסו אליו, מה שהופך אותו לבית גידול חיוני לשמירה.

ראו גם

• מאטוריוואבו
• טנארונגה
• וואהנגה
• קבוצת אקטון
• אי בודד

לקריאה נוספת

• Sailing Directions, Pub 126, "Pacific Islands" NIMA 2002; page-12

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא טנאררו בוויקישיתוף

• רשימת אטולים (בצרפתית)

הערות שוליים

1. "Population". Institut de la statistique de la Polynésie française. נבדק ב-9 באוקטובר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
2. Brand, Donald D. The Pacific Basin: A History of its Geographical Explorations The American Geographical Society, New York, 1967, p.136.
3. Kelly, Celsus, O.F.M. La Austrialia del Espiritu Santo.
4. Pacific Island: Eastern-Pacific - Geographical handbook series, James Wightman Davidson and Naval Intelligence Division, editions Naval Intelligence Division, 1945, p.224.
5. Archaeology of Mangareva and neighboring atolls by Kenneth Pike Emory, editions Kraus, 1971, p.58-60.
6. Notices sur les colonies françaises, Étienne Avalle, éditions Challamel aîné, Paris, 1866, p.642 Google Books
7. Dahl, prepared by the International Union for Conservation of Nature and Natural Resources, Commission on National Parks and Protected Areas ; in collaboration with the United Nations Environment Programme ; based on the work of Arthur Lyon (1986). Review of the protected areas system in Oceania (Sept. 1986. ed.). Gland, Switzerland: IUCN. ISBN 9782880325091.