טיפול באמנויות
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
טיפול באמנויות (כונה בעבר גם טיפול בהבעה וביצירה, מאנגלית: Creative Arts Therapies), הוא מקצוע בריאות נפש בו נעשה שימוש בתהליכי יצירה והבעה אמנותיים בטיפול בהפרעות נפשיות, התנהגותיות, התפתחותיות ואורגניות, באמצעות אחד משישה תחומי האמנויות: בטיפול באמנות חזותית, ביבליותרפיה, דרמה תרפיה, מוזיקה, פסיכודרמה ותנועה ומחול. מטפלים באמצעות אמנויות עובדים עם מגוון אוכלוסיות, מילדים ועד קשישים; עובדים עם במגוון קשיים: בריאות נפש, אוטיזם, טראומה, ליקויי למידה ילדים בסיכון ועוד. העבודה נעשית במתכונת פרטנית, דיאדית וקבוצתית, בגישה דינאמית, מערכתית, קוגניטיבית-התנהגותית ועוד. מטרת העל של הטיפול באמצעות אמנויות היא טיפוח של כוחות הנפש וחיזוק כישורי ההתמודדות וההסתגלות של האדם ברמה האישית והחברתית, בשאיפה לאיכות חיים טובה ותפקוד אופטימלי.
ככל טיפול נפשי, תפקיד הטיפול הוא סיוע בהתמודדות בפני משברים, הפרעות ומצוקות נפשיות, אך בניגוד לטיפול פסיכולוגי שלרוב האמצעי המרכזי בו הוא דיבור[1], הוא מאפשר שילוב של הבעה מילולית והבעה אמנותית בתנועה, אמנות, ריקוד, מוזיקה וכדומה. בשל העיסוק ביצירה ועשייה, הטיפול באמנויות מתמקד לא פעם בכוחות האדם, ובפוטנציאל הקיים שבו. תהליכי היצירה אינם לצורך הפקת תועלת מהתוצרים או השגת מטרות אסתטיות.
הטיפול משתמש באמנויות כדי לחשוף ולהבין תהליכים נפשיים, ומספק סביבה שבה יכולים רגשות מודחקים ולא מודעים לעלות על פני השטח. גישות שונות מתייחסות לשלבים שונים בתהליך היצירה כבעלי פוטנציאל טיפולי:
- עצם הפעולה האמנותית היא בעלת תכונות מרפאות.
- העשייה האמנותית היא כלי להעלאת רגשות, תחושות וזיכרונות.
- העשייה האמנותית היא כלי לייצוג יחסי הגומלין בין המטפל והמטופל.
- התוצר האמנותי הוא כלי להתייחסות באותו אופן בו מתייחסת הפסיכולוגיה הקלאסית לחלומות.