Loading AI tools
סוג של הגנה עקיפה מפני מחלות זיהומיות מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חסינות עדר (או אפקט עדר) היא סוג של הגנה עקיפה מפני מחלות זיהומיות, המתרחשת כשאחוז גדול מהאוכלוסייה הופך חסין למחלה - בין משום שחלה והבריא ובין משום שהתחסן - ובכך מספק אמצעי הגנה לאנשים שאינם מחוסנים[1]. באוכלוסייה שבה רוב האנשים התחסנו, יש פחות אנשים חולים, ופחות מקורות להידבק מהם, כך שגם אנשים לא מחוסנים חשופים פחות לגורמי המחלה[2].
יש אנשים שאינם יכולים להתחסן מסיבות רפואיות: אצל חלקם מערכת החיסון פגומה, וחיסון מסכן אותם (למשל מי שעוברים דיכוי של מערכת החיסון - כמו בכימותרפיה, או אחרי השתלה); יש כאלה שאף על פי שקיבלו את החיסון, עדיין לא יהיו מחוסנים, כי מערכת החיסון שלהם לא ייצרה את הנוגדנים בצורה יעילה מספיק; וישנם מקרים בהם החיסון לא יהיה יעיל, כמו בתינוקות קטנים מדי, או אצל אנשים מבוגרים מאוד. חיסון אינו יכול לעבוד בכל מצב, וכל האנשים במצב כזה חשופים בצורה קשה יותר למחלות זיהומיות, כמו גם לסיבוכים האופייניים להן[3].
כאשר מספיק פרטים באוכלוסייה מתחסנים, הסיכוי להדבקה יורד עבור אלו שלא חוסנו[4]. במקרים מסוימים - גם אם נדבקים, המחלה קלה יותר, ועם פחות תופעות לוואי. לדוגמה, הירידה במספר המקרים של ילדים מתחת לגיל שנה שנדבקו באבעבועות רוח מאז תחילת החיסונים. במצב שבו מספיק אנשים התחסנו ואין עוד נדבקים חדשים, אזי מחלות יכולות להיעלם מן העולם, כפי שקרה עם אבעבועות שחורות ודבר הבקר. רופאים רואים ב'חסינות העדר' סוג של ערבות הדדית חברתית. אנו מתחסנים כדי להגן על החלשים בחברה, ולא רק על עצמנו[5][6].
במונח "חסינות עדר" החלו להשתמש ב-1923, בקשר למחקר באוכלוסיות עכברים, בהתייחסות לאחוזים שונים של חיסון. ב-1930 חוקר בשם ודריץ (Wedrich) פרסם מחקר שנעשה על התפרצות מגפת החצבת בבולטימור. לפי מסקנותיו, ככל שיהיו יותר ילדים מחוסנים, כך גם הילדים הלא מחוסנים יידבקו פחות במחלה, ובכך ניתן התוקף למושג החדש. ב-1960, על ידי מבצעי חיסון רחבים כנגד החצבת, הצליחו להוריד את אחוז הנדבקים בחצבת בצורה דרמטית, בילדים מחוסנים ולא מחוסנים כאחד. מאז אותם מבצעי חיסון גדולים נמנעו מגפות רבות. בשנות ה-70 של המאה העשרים, עלה בידי החוקרים סמית' (ב-1970) ודיאצ' (ב-1975) לחשב את הסף הנדרש ל'חסינות עדר'; בכל מחלה נדרש אחוז שונה של האוכלוסייה להתחסן כדי לייצר אפקט של 'חסינות עדר', לפי קלות ההדבקה, איכות החיסון ועוד פרמטרים[7].
חסינות עדר יכולה להתרחש רק אם מתקיימים התנאים הבאים:
חסינות העדר תלויה בכך שאחוזים מאוד גבוהים באוכלוסייה יהיו מחוסנים. כאשר יש אנשים שמתנגדים לחיסונים, מסיבות שונות, הדבר יוצר כיסי הדבקות, שפוגעות בחסינות העדר ומסכנים את אותם חברים באוכלוסייה שלא יכולים להתחסן מסיבות רפואיות[10]. בשנת 2018, בישראל התפרצה מגפת חצבת, כאשר קהילות שלא מחסנות את הילדים שלהם תרמו להתפשטות המחלה[11]. על מנת לחסן כמה שיותר אנשים, ישנה פעילות רבה, והסברה, כנגד מתנגדי החיסונים[12]. אתר האינטרנט "מדעת", המופעל על ידי מתנדבים, מנגיש את המידע על החיסונים, ומפריך את הטענות הנפוצות של המתנגדים. כך גם קבוצת הפייסבוק "מדברים על חיסונים". מיזם מחוסגן, הוקם על ידי איתי ברדשבסקי, ד"ר ליאור אונגר וד"ר מאיר עזרא אליה, שם לא ניתן להכניס ילדים לגן, אם הם לא מחוסנים (מלבד כאלה שלא יכולים להתחסן מסיבה רפואית). באופן כזה, הילדים לא נחשפים לילדים לא מחוסנים, ומוגנים בחסינות העדר.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.