חסידות רוזבדוב

חסידות רוזבדוב (יידיש: ראזוואדאוו) הייתה חסידות גליציאנית, ענף מחסידות דז'יקוב שמגזע רופשיץ. הראשון בחסידות היה רבי משה הורוביץ.

ערך ללא מקורות

תולדות החסידות

רבי משה נולד בסביבות שנת תקפ"ד לחיה ולרבי אליעזר הורוביץ מדז'יקוב. נישא לבתו של רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים מסיגט. כיהן ברבנות רוזבדוב לאחר פטירת אביו החל לכהן באדמו"רות רוזבדוב. היה אהוד על בני עירו ואף היו מכנים את עצמם "בני רבי משה הורוביץ". נפטר בי' בסיוון תרנ"ד. בניו היו רבי צבי, רבי אברהם חיים מפלאנטש ורבי יצחק אבי חסידות סטוטשין. חתניו היו רבי צבי אלימלך מבלאז'וב, רבי שלום דוד מדז'בנה, רבי אריה לייביש מגריבוב ורבי אלימלך אהרן שניאור זלמן טברסקי מקרוסנה.

בנו הגדול רבי צבי הירש מילא את מקומו ברבנות ואדמו"רות. נולד בערך בשנת תר"ט. נישא לבתו של רבי יחיאל וגשל מפריסטיק ובזיווג שני לבתו של רבי משה זילברפרב חתנו של רבי חנוך מאלעסק. בזמן מלחמת העולם הראשונה עבר לווינה ואחרי המלחמה חזר לגליציה והתיישב בריישא בה נפטר בי' בחשוון תרע"ט. נקבר ברוזבדוב. חתניו היו רבי יעקב עפשטיין (בן רבי לייבוש מאוז'רוב), רבי חיים מאנטניא, רבי אלימלך הורוביץ ממעליץ ורבי יעקב יצחק מבארנוב.

רבי אפרים, בנו של רבי צבי מילא את מקומו ברבנות ואדמו"רות. נולד בערך בשנת תר"ל. היה חתנו של דודו רבי אברהם חיים מפלאנטש. נמלט עם אביו בזמן מלחמת העולם הראשונה. נסע למערב אירופה לאסוף כסף ובשנת תר"צ חזר לרוזבדוב. נפטר בשנת תרצ"ב. חתניו היו בן דודו רבי אליעזר מריבטיטש ורבי מנחם מנדל השני מזידיטשוב.

בניו רבי נפתלי ורבי משה מילאו את מקומו ברבנות ואדמו"רות. רבי נפתלי נולד בערך בשנת תר"נ. נרצח בשואה בלבוב. רבי משה נולד בערך בשנת תר"ס. היה חתן קרובו רבי אליעזר הורביץ מגרודז'יסק. בזמן המלחמה ברח מזרחה והגיע ללודמיר שם נתפס על ידי הנאצים ונשרף חי בעודו לבוש בטלית ותפילין.

בנים נוספים של רבי צבי היו רבי מנשה רבי שלמה ורבי שמחה:

• רבי מנשה נולד בערך בשנת תר"מ. היה חתנו של דודו רבי יהושע מריבטיטש. נשאר בריישא שם כיהן באדמו"רות ובשנותיו האחרונות עבר לליז'נסק שם היו לו חסידים רבים. היה בעל חוש מוזיקלי מיוחד. נרצח בשואה עם כל משפחתו בלבוב. בנו רבי חיים היה חתנו של רבי אלתר זאב מסטריזוב.
• רבי שלמה נולד בערך בשנת תר"ס. היה חתנו וממלא מקומו של רבי אלעזר ויסבלום מריישא (צאצא של רבי אלימלך מליז'נסק). נרצח בשנת תש"ג עם ארבעת ילדיו.
• רבי שמחה מווישנה נולד בערך בשנת תרנ"ג. היה חתנו של רבי יעקב משה מקומרנה היה בעל מנגן גדול. נרצח בשואה.

פלאנטש

רבי אברהם חיים נולד לרבי משה מרוזבדוב בשנת תר"י. כבר בצעירותו היה נחשב לתלמיד חכם גדול. נישא בגיל 13 לבתו של הרב בצלאל וויינבערגער. כיהן ברבנות פלאנטש ולאחר פטירת אביו גם באדמו"רות. לאחר זמן גירשה ממשלת פולין את האזרחים הזרים ורבי אברהם חיים התיישב ברדומישלא. בשנת תרע"א התיישב בריישא. בזמן מלחמת העולם הראשונה נמלט להונגריה ואחרי המלחמה חזר לריישא. התפרסם כבעל דבקות, התפלל בהתלהבות ולא ישן על מיטתו במשך 40 שנה. היה בעל מנגן גדול. בין שיריו מפורסם השיר ביידיש "שבת איז טייער", המתאר את סדר יום השבת. נפטר בכ"ט בתשרי תר"פ. בניו רבי אליעזר ורבי דוד כיהנו אחריו. שאר ילדיו היו רבי שלמה (חתן רבי יחיאל מפאקשנוויץ) שנפטר בצעירותו וחתניו רבי אלימלך מיאסלה, רבי יואל טייטלבוים מסאטמר ואחיינו רבי אפרים מרוזבדוב.

• רבי אלעזר נולד ברוזבדוב בשנת תרמ"א. היה חתנו של רבי מאיר יהודה מבוקווסק. למד אצל חמיו וקביל ממנו היתר הוראה בשנת תרס"ט התמנה לכהן ברבנות בגרודז'יסק. בזמן מלחמת העולם הראשונה עבר לטרנוב שם כיהן כדיין ולאחר פטירת אביו כאדמו"ר. פתח ישיבה ומסר בה שיעורים. מסופר שהגיעו מהקונגרס הפולני לראות את עבודתו המיוחדת. בזמן מלחמת העולם השנייה התחבא בבונקר. בו' בכסלו תש"ג נתפס על ידי הנאצים ונורה למוות.
  • בניו היו הרב משה רב בפלאנטש (חתן רבי יוסף הורוביץ רבה של קראס, בנו של רבי נפתלי צבי בן רבי מנחם מנדל מלינסק), הרב דוד רב בגרודז'יסק (חתן רבי מרדכי זאב מגריבוב) וחתניו רבי משה טייטלבוים מלימינוב-קראקא, רבי משה השני מרוזבדוב והרב דב בר פירשטמן עורך העיתון דאס אידישע ווארט בוורשה.
• רבי דוד נולד בערך בשנת תרמ"א. נישא לבתו של רבי שמעון אלתר תאומים-פרנקל רב בפדגרזה. כיהן ברבנות בפצשלב ולאחר מלחמת העולם הראשונה כיהן באדמו"רות בריישא. נרצח בשואה בבלז'ץ בשנת תש"ב. בנו רבי משה היה חתן רבי אלתר אליעזר מריגליץ. חתניו היו רבי יוסף דוד אפשטיין (צאצא של המאור ושמש) מסוקולוב ורבי אלכסנדר שמואל טייטלבוים האדמו"ר מקולבוסוף בניו יורק.

ניגוני רוזבדוב

השירה ברוזבדוב הייתה מבוססת על ניגוני רופשיץ ודז'יקוב אך האדמו"רים הלחינו ניגונים רבים אחרים. ניגוני רוזבדוב בדרך כלל מורכבים מבית אחד או שנים, של השתפכות של "בכי" או שמחה, להבדיל מניגוני דז'יקוב (מהתקופות המאוחרות) שהיו ארוכים ומורכבים וחלקם "ממלכתיים" בסגנון מרש. ברוזבדוב היו מספר ניגונים לכל אחד מזמירות השבת וחלוקת השירה הייתה לפי שבתות רגילות ושבתות חגיגיות כמו שבת שחלה ביום טוב או שבת חנוכה. לחלק מהזמירות הייתה חלוקה לפי תקופות השנה ואף לפי חודשי השנה.

ירמיה דמן הוציא ארבעה דיסקים בשם "עתיקא קדישא" (ליל שבת, סעודת שבת בבוקר, סעודה שלישית וימים נוראים) של ניגוני בית אביו, יצחק דמן (איטש'ע), שנולד ברוזבדוב והיה חסיד רוזבדוב. רוב הניגונים מקורם ברוזבדוב-רופשיץ. הדיסקים גם כוללים את נוסחאות רוזבדוב לקטעים הנאמרים בסעודות השבת כ"רבונו של עולם" לפני קידוש ליל שבת או קטע הזוהר בסעודת שבת בבוקר.

לקריאה נוספת

• מאיר וונדר, אנציקלופדיה לחכמי גליציה.
• יצחק אלפסי, החסידות, מעריב, 1977, עמ' 126–130

קישורים חיצוניים

• אשכול אודות עתיקא קדישא (ניגוני רוזבדוב) בפורום היידי "אידישע וועלט פארומס".